חופשת פסח – המכה ה 11

מאת: ד"ר זיוה שגיא

ילדותיותהפרעת קשב, ADHD, הפרעות קשב וריכוז, חופשת פסח

"הילד בן 10, יש לי שני ילדים צעירים ממנו, שעלי לטפל בהם, ודווקא הוא צורך תשומת לב יותר מהשניים האחרים. אני מותשת, אני לא מאמינה, איך הוא יכול להיות כזה תינוק?"

אכן כן, ילדים עם הפרעת קשב עלולים להיות ילדותיים מאד מבחינת ההתפתחות הרגשית שלהם.

ההתפתחות של כל ילד נמדדת על פי שלושה מדדים: קיים הנתון של הגיל הפיסיולוגי ושלושת המדדים האחרים צריכים להלום את הגיל הכרונולוגי. ההתפתחות הפיסית – גופנית, התפתחות שכלית והתפתחות רגשית. שלושת המדדים הללו אמורים להיות תואמים את המצופה מהילד באותו גיל כרונולוגי. אצל רוב הילדים המצב אכן כזה. אצל ילדים עם הפרעת קשב, לעיתים הגיל השכלי גבוה מהמצופה לגילו, והגיל הרגשי נמוך משמעותי מהמצופה לגילו.

בחופשים ההורים חווים הצקות, נדנודים, קושי לראות את הצרכים של ההורה ושל אחיו הקטנים (רק הצרכים שלו קיימים והוא מבקש לספקם, ומיד!), התיילדות, יללנות, מריבות עם אחיו הקטנים כאילו שהוא התינוק מביניהם ועוד. וההורים מותשים ומתוסכלים.

אילו היה מדובר בילדותיות ולא מדובר במוסחות, דיינו!!!!

מוסחות

כל המשפחה ערוכה ומוכנה לצאת מהבית לסידורים, לקניות, לטיול, לקחת את הילד הקטן לגן……

השעה דוחקת, חייבים לצאת, וילד ה ADHD עדיין חולם. לא נעל נעליים, לא הספיק להתארגן. שולחים אותו לחדר לנעול נעליים והוא "נתקע" בחדר המשחקים ומשחק עם הטרקטור שראה במקרה בדרך. או ששוב הוא יושב על המיטה משחק במשחק בטלפון שלו. מדד הלחץ בבית גבוה מאד והצעקות בבית עד לב השמיים.

זוהי המוסחות. הילד נותן לעצמו הוראה ללכת לנעול נעליים, אך כאשר עיניו נתקלות בגורם מסיח, המשימה שלו נשכחה והוא פונה לגירוי שבו הוא נתקל.

אילו היה מדובר בילדותיות ומוסחות, ולא מדובר בדברנות יתר, דיינו!!!!

דברנות יתר

שלושה ילדים בבית, הבקר מיצר מצב לחץ להורים הממהרים לעבודה. והילד לא מפסיק לדבר. הולך אחר ההורה לכל מקום ומדבר, ומדבר, ומדבר….. עד שבא לצרוח: "די!!!!!!!!!"

זהו אחד המאפיינים של היפראקטיביות. אצל אחדים היא איננה מתבטאת בתנועתיות יתר, אלא בדברנות בלבד.

אילו היה מדובר בילדותיות, במוסחות ובדברנות, ולא בכל השאר: כעסים, שכחנות, אבדן חפצים, פזרנות…

דיינו!!!!

     די דיינו, דיינו דיינו!!!

 

מה עושים?

ראשית, לפני היציאה לחופשה, התכוננו והכינו אותה כאילו אתם מכינים מבצע צבאי. תוכנית לכל יום ולכל שעה משעות היום (דאגו שבתוכנית תהיינה גם שעות שהילדים מפעילים את עצמם ומשחקים בעצמם בבית). לפי התוכנית התארגנו והשתמשו בכלים שאתם מפעילים עם ההתארגנות לגן ולבית הספר. למשל, הכינו עבור הילדים רשימה של מטלות שעליו לבצע לקראת הפעילות שתוכננה בחופשה (גם פעולות שגרה כמו צחצוח שיניים), ערב קודם, הכינו את הציוד האפשרי (בגדים, נעליים, כובעים..).

ילדים מגיבים טוב מאד למשחקים. לכן, שחקו עם הילד משחקים. משחקי התארגנות, כמו, למדוד זמן נעילת נעליים, ולמחרת אף לנסות לשפר את התוצאה – "אתמול הצלחנו בדקה, בוא נראה אם נצליח היום לנעול מהר יותר. משחק זיכרון – על הילד לעצום עיניים בזמן שההורה שם פריט מסוים בתיק הנסיעות, ועל הילד לגלות איזה פריט זה היה, ולהיפך. הילד שם פריט וההורה מנחש.

יחד עם הכנת התוכנית המפורטת, אפשרו גמישות בתוכה. חופשה שונה במהותה מבית הספר ואין הכרח לעמוד בלוח זמנים קפדני. היו גמישים, אפשרו לילד להתעורר מאוחר יותר, לצפות בתוכנית טלוויזיה קצרה אחת לפני היציאה וכדומה.

הכינו עצמכם מראש לתרחישים שעלולים לקרות וחשבו על פתרונות לכל תרחיש. למשל: הילדים בבית, מתפתח ריב, הילד ה ADHD מתנהג בילדותיות, לא מוותר לתינוק וכדומה. הפתרונות שנפעיל: הסחת הדעת של הילדים זה מזה, יציאה מהבית, משחק קיפול כביסה – מי ימצא כמה שיותר זוגות גרביים נקיים בכביסה?

למשל, מגיעים לאתר מסוים ומחכים לשאר המשפחה שיגיעו. התרחיש האפשרי הוא שהילדים ישתעממו ויציקו זה לזה. פתרונות אפשריים: למצוא בשטח ולאסוף אבנים מיוחדות, לנסות ליצור פיסול מחומרי הטבע, כל ילד מקבל צבע ועליו להביא כמה שיותר גוונים מהצבע הזה. למשל כמה שיותר גווני ירוק. שחקו קלאס, הביאו כדור למצבים מסוג זה…

דברנות: למדו את ילדכם להבחין בין עיקר לטפל, גם בשיח שלהם. תנו לו לספר את הסיפור ואחר כך ספרו אותו בצורה תמציתית, והסבירו את הכללים לכך. צרו לעצמכם זמן שקט, שבו אתם מבהירים לילד שעליו לכבד את פרטיותכם והוא אינו יכול להפריע לכם.

והעיקר חג שמח וחופשה נעימה לכולם.