התמודדות עם כעסים כלפי עצמכם וזולתכם

כעס, כעס בזוגיות, זעם, איך להתמודד עם כעס במשפחה, איך להתמודד עם זעם

מאת: ד"ר זיוה שגיא

חוקרים מדווחים שעד ל- 85% מקרב המבוגרים עם  ADHD  יש בעיות משמעותיות של כעס. הכעס מופנה תכופות כלפי חוץ לאחרים או פנימה לאדם עצמו. כעס עשוי ללבוש צורות רבות ושונות ולהרחיב באופן חמור את הפער באינטימיות. במערכות יחסים המצויות בשלבי החלמה חשוב ביותר להבין את הכעס ולהשתלט עליו. כעס יכול להרוס מערכות יחסים בין בני זוג ובני הורים לילדים, ויכול להשפיע על חברויות וקשרי עבודה, ואף יכול להרוס את מערכת היחסים שאדם מקיים עם עצמו.

צורות פנימיות של כעס

כעס המופנה כלפי פנים הוא תכופות חמקמק וקשה לאבחון. ואולם הוא נפוץ ביותר בקרב אנשים עם ADHD ובני זוגם, והוא בעל השפעה שלילית על מערכת היחסים. קשה לאהוב את הזולת מעמדה של שנאה עצמית. כל אינטראקציה המתקיימת במערכת היחסים מסוננת בסופו של דבר דרך תחושת העצמי של האדם. כאשר אנו שונאים את עצמנו, קשה להאמין שאחרים מסוגלים לאהוב אותנו. אנו הופכים חשדנים בנוגע למניעים שלהם ומחפשים אחר דרכים להתאכזב מהם. המסנן הרגשי השלילי הזה פוגע ביכולת לבנות ולקיים מערכת יחסים חמה, אוהבת.

להלן כמה מן הדרכים שבהן כעס פנימי בא לידי ביטוי:

שנאה עצמית – תסכול כרוני, כישלונות ובעייתיות בסיטואציות רבות ושונות בחיים עלולים לגרום לשנאה פנימית עזה של האדם לעצמי הבסיסי שלו. דיבור פנימי שלילי (האופן שבו אנו מדברים לעצמנו) עשוי להיות פוגע מאוד. דבר זה בא תכופות לידי ביטוי במילים שבהן אנשים נוקטים לתאר את עצמם כמו "אידיוט, מטומטם, מפסידן ואפס".

האשמה עצמית – אנשים רבים עם ADHD מאשימים את עצמם בכל הבעיות בחייהם. בעיות בעבודה, בחיי הנישואין או עם הילדים הופכות לסיבות להאשמה עצמית. "לו רק" עשו משהו באופן שונה או "לו רק" התערבו מוקדם יותר, הבעיה לא הייתה מתעוררת. האשמה עצמית זו יוצרת "מבקר פנימי" המפר את שלוותו של האדם ואת יציבותו הנפשית.

דיכאון – דיבור עצמי שלילי והאשמה מספקים את הדלק הרגשי לייאוש ולדיכאון. בקרב אנשים עם ADHD  שכיחים מאוד מצבים של דיכאון, מצב רוח גרוע, שלילה ונטייה לרוגז. מניסיוני, גם מחשבות והתנהגויות אבדניות אינן נדירות בקרב אנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז.

בעיות רפואיות – המתח המלווה כעס פנימי בא תכופות לידי ביטוי במחלות רפואיות, כאבי ראש, לחץ דם גבוה ואף סרטן. אנו יודעים שדיכאון מפריע למערכת החיסונית של אנשים ומסכן את בריאותם. במהלך עבודתי אני רואה נטייה גבוהה של מתאמנים עם ADHD לסבול גם מכאבי שרירים כרוניים ומעייפות כרונית.

בידוד חברתי – בשל נטייתם לשנאה עצמית אנשים רבים עם ADHD מוצאים את עצמם מבודדים חברתית. בין האמירות השכיחות הנשמעות מפיהם: "מי ירצה להיות בחברתי", "איזה טיפש יאהב אותי", "אני יודע שאני לא שווה כלום". הבידוד מוביל לבעיות במערכת היחסים משום שאנשים רבים עם ADHD אינם חשים בנוח בחברת אחרים. כאשר הם נישאים לאנשים שיש להם תחומי עניין מחוץ לבית, מתעוררים תכופות קונפליקטים בין בני הזוג בנושא זה.

רגשות אשמה – אנשים רבים עם ADHD נטו להסתבך בצרות בילדותם. המסרים השליליים שספגו כילדים מתורגמים תכופות למחשבות ולרגשות אשמה כבוגרים, ואשמה זו מעניקה דחיפה חזקה להיווצרות מתח פנימי ומהומה. מצוידים באמירות המתחילות ב"צריך, מוכרח, חייב, אסור" – בוגרים רבים עם ADHD חשים כיצד הכעס העז שהם חשים כלפי עצמם מעיק עליהם כמשקולת. יש להם בעיות חמורות עם הצורך לחיות בהתאם למה שלדעתם "מוטל עליהם לעשות" או "מה שהיה עליהם לעשות"

להרגיש פגומים – אנשים רבים עם ADHD  מרגישים שהם פגומים. הם חשים מוזרים, נחותים, "פחותים" מאנשים אחרים. אפילו לאחר האבחון של ADHD, רגש של בושה ומבוכה עשוי לדבוק לתחושת העצמי. "אני לא רוצה שיהיה משהו לא בסדר עם המוח שלי", אמר לי פעם מתאמן שלי, "האם זה כאילו שהמוח שלי פגום?" אפילו לאחר שהבהרתי לו ש- ADHD דומה יותר לצורך במשקפיים, הוא חש נורא בגלל העובדה שאובחן עם הפרעה זו. כאשר מעורבות בעיות עם רגשות, מצבי רוח או חשיבה, תכופות הן הרסניות הרבה יותר מבחינה רגשית.

בלבול – בני זוג רבים של אנשים עם ADHD חשים מבולבלים דרך קבע: האם זו אשמתי? האם זו אשמתו? האם אני באמת בן זוג נורא כל כך עד שאני מעורר זעם שכזה? השאלות, הכעס והתסכול כלפי בן הזוג עם ה- ADHD נמשכים עוד ועוד. ספק עצמי ודימוי עצמי נמוך מטרידים מאוד בני זוג רבים של אנשים הלוקים ב- ADHD.

התמודדות עם כעס פנימי

שפע של חומר נכתב על ההתמודדות עם כעסים המופנים פנימה כלפי עצמנו. אסכם בקצרה את הטכניקות שמצאתי מועילות לאנשים עם ADHD.

1. העשירו את עצמכם בנושא ה- ADHD. בעזרת ידע הולם רבים מן המיתוסים והאמונות המוטעות שיש לכם על אודות עצמכם יתחילו להתפוגג. באמצעות קריאה בספרים ובאינטרנט תזכו בידע אשר יוביל להבנה. אתם כבר מבינים הרבה יותר מרוב האנשים שיש להם או למשפחותיהם ADHD

2. סלחו לעצמכם על התמודדויות קודמות. אנשים רבים מדי עם ADHD נושאים עמם נטל רגשי עצום המבוסס על מידע שגוי מן העבר. סלחו לשגיאות העבר שלכם באמצעות הסתכלות מבעד לעדשות של ידע והבנה. סלחו לאחרים אשר התייחסו אליכם בצורה לא הוגנת. הם לא הבינו את הבעיה ופעלו מתוך בורות או מתוך הנכויות הרגשיות או הפיזיות שלהם עצמם.

3. התייחסו לעצמכם כהורים טובים. הורים טובים לילדים (בין אם יש או אין להם ADHD) אינם מטרידים את עצמם באמצעות השפה השלילית של אשמה וכישלון. תחת זאת, הורים טובים מעודדים, מפקחים, אוהבים ומצפים לטוב.

4. הימצאו בחברת אנשים המעודדים אתכם. בילוי בחברת הסוג הנכון של האנשים הוא בעל חשיבות עליונה לבריאות רגשית פנימית. בידוד חברתי מעורר דיכאון בבני אדם. היו עם אנשים החולקים עמכם תחומי עניין והתלהבות.

5. תקנו את המחשבות השליליות החולפות במוחכם. אל תאמינו בכל מחשבה המטרידה אתכם. מחשבות הן מורכבות ומבוססות על אירועים עזים (לעתים קרובות נשכחים) מן העבר. כאשר עולה בכם מחשבה שלילית או סדרה של מחשבות שליליות, רשמו אותן ותקנו אותן באמצעות אמירות חיוביות.

לדוגמה: אם אתם מרגישים שאתם הורים לא טובים, נסו למצוא עדויות בחיי היום יום לכך שאתם הורים טובים. חשבו מה אתם עושים בשביל ילדיכם?, איך הילדים מתייחסים אליכם?, האם אתם מכבסים את בגדיהם?, האם אתם מכינים להם את המאכל האהוב עליהם? ועוד. היכנסו לפרטים הכי קטנים ומצאו את כל הדברים הטובים שאתם עושים וכך תבינו שאתם הורים טובים.

6. היפטרו מרגשות אשמה. רגשות אשמה מהוות מניע גרוע להתנהגות. כאשר אנו מאמינים שאנחנו "צריכים" לעשות משהו, אוטומטית איננו רוצים לעשותו. החליפו מילים המביעות אשמה (צריך, מוכרח, אמור, חייב) באמירות חיוביות, מדויקות יותר כמו "כדאי שאעשה זאת", "מתאים למטרותיי לפעול בדרך זו", "אני רוצה להיות הטוב ביותר שאוכל", "התנהגות זו עוזרת לי להגשים את רצונותיי".

7. השתדלו לאהוב את עצמכם. במסגרת עבודתי, אני מבקשת ממתאמנים הנוטים ל"שנאה עצמית" לעבוד עם הילד הפנימי שלהם. אני מבקשת מהם לתאר את העצמי הצעיר יותר שלהם, את עצמם כילדים. לאחר מכן אני מבקשת מן המבוגר שבהם לגלות למה נזקק הילד הזה ולעזור לילד שבתוכם להשיג את מה שהוא זקוק לו. לעתים קרובות הילדות שבנו זקוקה לאהבה חובקת, להבנה, לעזרה מיוחדת, להקשבה ולחמלה. למדו כיצד להעניק דברים אלה לעצמכם.

פנו אל הילד שבכם עם הבנה חדשה והסבר לסיבה שבגללה דברים היו כפי שהיו. דמיינו את עצמכם באופן מוחשי כילדים, ועל בסיס ההבנה החדשה התחילו לשנות חלק מאמונותיכם הנוגעות לילד שבכם. אני גורמת לאנשים לראות באמת ובתמים את הילד הפנימי שבהם ולדבר אליו במשך היום. הדיאלוג בין מבוגר לילד שבתוכו משקף תכופות את רמת המהומה הרגשית או הבריאות הפסיכולוגית. היו הורים לעצמכם בדרך תקיפה אך אוהבת.

להמשך המאמר המדבר על צורות חיצוניות של כעס ותכנית ניהול כעסים לחצו כאן

Save

Save

Save

Save