ADHD – לצאת מעבדות לחירות, או: פסח, והגדת לבנך

מאת: ד"ר זיוה שגיאהפרעות קשב וריכוז, פסח, והיגדת לבנך, אימון ילדים, מרכז אלה, אימון להפרעות קשב

כשהייתי ילדה שנאתי את עצמי. הרגשתי כלואה בתוך הגוף ששנאתי, שנאתי את הפנים שלי, את ההתנהגות שלי, הרגשתי מאכזבת. תמיד מאכזבת.

המחשבות והרגשות שלי הם ביטוי למה שילדים רבים עם ADHD מרגישים וחושבים. עבדים של ADHD. המטרה של כל הורה ומטפל של ילד כזה היא להוציא את הילד לחירות. ללמד אותו לנהל את הפרעת הקשב שלו, ללמד אותו להצליח ולתפקד, ובעיקר ללמד אותו לאהוב את עצמו, כלומר, להיות חופשי.

המלצות אחדות להורים ומטפלים לשחרור הילד מכבלי ה ADHD:

אל תגידו לו: איזה יופי; הצלחת; עשית; אתה נהדר; מצוין… כן, זה חשוב להחמיא, אפילו חשוב מאוד. אבל, אצל ילדים עם ADHD המחמאות נופלות על אוזניים ערלות. הם לא שומעים אותן ובוודאי שלא משתכנעים מהן. אמרו לו: בוא נבדוק במה הצלחת עכשיו; ספר לנו כמה שיותר דברים שהצלחת בהם. כשהילד לומד להתבונן על עצמו במונחים של הצלחות, הוא מתחיל ליצר שינוי בדימוי העצמי שלו.

אל תגידו: אתה גאון; אתה חכם; אתה ילד טוב. אמנם חשוב לחשוף אותו ולשקף לו את התכונות הטובות, אבל עבור הילד, להכללות הללו אין כל משמעות. אמרו לו: ראה, ויתרת לאחיך על הצעצוע. שאלו: מה זה אומר עליך? ואח"כ הוסיפו בעצמכם: כשוויתרת לאחיך על הצעצוע זה אומר שאתה רגיש, טוב לב וכדומה. העיקרון המנחה הוא שאחרי כל תכונה צריכות להיצרב תמונות קונקרטיות של פעולות שהוא ביצע.

אל תגידו: אתה עצלן; כשאתה רוצה – אתה יכול; אתה חסר מוטיבציה; אינך מתאמץ. אמרו לו: אתה לא מצליח להכין שיעורים כי יש לך הפרעת קשב; אתה לא עצלן; הפרעת הקשב מפריעה לך לבצע את מה שאתה רוצה לעשות, וגם כשאתה מצליח לבצע מטלה, לפעמים, זה בגלל שהפרעת הקשב לא עקבית, מתעתעת ולפעמים בלי שאף אחד מבין מדוע, אתה כן מצליח במטלות (כמובן שעליכם להתאים את השפה לגילו של הילד).

אל תגידו: אני אוהב אותך, אבל לא אוהב את ההתנהגות שלך. גם לא 'סתם' אני אוהב אותך. אמרו: שמת לב שהכנתי לך את הכריך שאתה אוהב לבית הספר? אתה יודע למה? תנו לו לענות ואח"כ השלימו: זה בגלל שאני אוהב אותך. או, אתה יודע שהיום כשערכתי קניות חשבתי עליך ועל מה אתה אוהב ומה אקנה לך כדי לשמח אותך? ואתה יודע מה זה אומר?…

ילדי ADHD אינם ככל הילדים. המחשבות השליליות האוטומטיות צרובות עמוק בתודעה ומייצרות דפוסי חשיבה:

–          שחור לבן: אצלי הכל שחור

–          תמונות כישלון

–          אף אחד לא אוהב אותי

–          אני ילד רע, עצלן…

יציאה לחירות מדפוסי המחשבה תלויה בתמונות החיוביות שבאופן יזום "תשתלו" במוח שלו. תמונות של הצלחה, תמונות שהוא אהוב, תמונות המעידות על התכונות החיוביות שלו.

אני כבר יצאתי לחירות ובפסח הזה אקרא עם ילדי ונכדי את ההגדה, בבחינת "והגדת לבנך"…