שיטת ד"ר שגיא | מהו אימון אישי?

מהו אימון אישי (קואוצ'ינג):

אימון אישי (קואוצ'ינג) על פי הפדרציה הבינלאומית לקואוצ'ינג (ICF)[1] (2008): "יחסים מקצועיים מתמשכים העוזרים לבני אדם למקסם את התוצאות בחייהם, בקריירה, בעסקים או בארגונים. במשך התהליך האימוני הלקוחות (מתאמנים) מעמיקים את הלמידה שלהם, משפרים את ביצועיהם ומעלים את איכות חייהם".

מטרת האימון האישי לשפר את איכות החיים, לטפח מנהיגות וביצועים אישיים, לאפשר לפרטים ולארגונים ליצור שינויים, לפתח מיומנויות חדשות ולמגר דפוסים ותבניות לא יעילים ואף מזיקים בהתנהלות הפרט והארגון. הקואוצ'ינג הוא תהליך שיטתי מכוון מטרות, שיטה התערבותית המתמקדת ביחסים שיתופיים (בין המאמן ללקוח) הממוקדים בחשיבה תוצאתית, מתרכזת בבחירה של הלקוח את מטרותיו, יעדיו ואת תוכנית הפעולה, ולפיכך ממקסמת את השליטה של היחיד בתוצאות הרצויות. המבנים המרכזיים המכוונים את התהליך הם מכוונות עצמית, מודעות עצמית, תפיסת העצמי, רפלקציה אישית ותובנות אישיות פנימיות. המכוונות העצמית מכוונת לכך שהפרט ילמד לשלוט ולכוון את פעולותיו על מנת להשיג ולממש את מטרותיו ושאיפותיו (חזונו) (Quinn, Ratey & Maitland, 2000).

הגישה האימונית המונחת בבסיס שיטת ד"ר שגיא, פותחה ע"י ננסי רייטי[2] המוסיפה להגדרת האימון: "זהו תהליך המאפשר ליחיד לפתח מבנים הנדרשים על מנת לתפקד ביעילות וללמוד גישות מעשיות על מנת להתמודד עם האתגרים שחיי היום יום מציבים בפני האדם".

המחקר האקדמי בתחום האימון האישי צובר עניין הולך וגדל, ובעשור האחרון מתחיל להיווצר בסיס ידע אמפירי בנושא, אך בשל העובדה שזהו תחום דעת צעיר, המחקר עדיין אינו מקיף דיו. מחקרים שבוצעו בעשור האחרון מראים שאימון ניהולי, עסקי ואימון לחיים כולם מהווים דרכים יעילות להשגת צמיחה מתמשכת, שינוי והתפתחות של האדם היחיד, קבוצות או ארגונים. סקירת הספרות המחקרית על אימונים אישיים מצביעה על: שיפור ניכר בתפקודים לימודיים אקדמיים; רכישת מיומנות חיים אפקטיביות; עלייה בתחושת המסוגלות העצמית (Self-Efficacy); שיפור ניכר ביכולת הסינגור העצמי; שיפור באסטרטגיות ובתפקודים ניהוליים; עלייה במוטיבציה; שיפור בניהול זמן (סדרי עדיפויות וקבלת החלטות ביחס לניהול הזמן), למידה ושיפור בפתרון בעיות; יצירת שינויים בהתנהגויות ובהתנהלות היום יומית; שיפור אינטראקציות ויחסים עם אנשים; יצירת איזון בחיים; ועוד (Kampara-Kokesch, 2001; Grant, 2003 ; Swartz, Prevatt & Proctor, 2005).

 


אימון אישי להפרעות קשב

מאת: ד"ר זיוה שגיא

ב- 6/3/2013 פרסמה ד"ר זיוה שגיא מאמר באתר www.doctors.co.il המסביר את יתרונותיו ותרומתו של האימון האישי לאנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז. המאמר מסביר מהו האימון האישי, מהיכן הגיעה השיטה, ועל אילו בעיות האימון עונה.

כמו כן, מתואר אימון אישי של בחורה בשם גלי (שם בדוי), מתאמנת שהגיעה לתוצאות מדהימות!

לקריאת המאמר לחץ כאן

 


אימון אישי/ קבוצתי להתמודדות עם הפרעות קשב 

                   "חדר כושר למוח"

אימון אישי - חדר כושר למוח

אימון אישי – חדר כושר למוח

המטרה –  שינוי בתפקוד במכלול כישורי החיים:

  • זיהוי ואיתור הצורך
  • הבנת המאפיינים של הפרעות קשב וריכוז
  • בנייה ופיתוח של אסטרטגיות יעילות לחיים
  • כלים להעלאת המודעות העצמית
  • כלים לניהול עצמי  –   תכנון, ארגון, התארגנות, ניהול זמן
  • אימוץ אסטרטגיות לימודיות – ש.ב., למידה למבחנים, התמודדות בעת מבחן
  • יצירת הרגלי חיים חדשים וסילוק ההרגלים המזיקים
  • יצירת מסגרת המתאימה אישית ללקוח
  • תמיכה וליווי לאורך התהליך

 על מה עובדים:

ילדים: הפרעות קשב, התארגנות וארגון, הערכת זמן, סדרי עדיפויות, הבחנה בין עיקר לטפל, תסכול, למידה מניסיון, קשר בין פעולה לתוצאה, להפסיד בכבוד, ארגון וסידור החשיבה המהירה, ציות לחוקים, התמודדות עם כעס, מיומנויות וכישורים חברתיים.

נוער: בגיל הנעורים התסמונת מחריפה וגורמת לעיתים לגיל התבגרות חריף במיוחד.
התארגנות וארגון, הערכת זמן, סדרי עדיפויות, הבחנה בין עיקר לטפל, תסכול, למידה מניסיון, קשר בין פעולה לתוצאה, להפסיד בכבוד, ארגון וסידור החשיבה המהירה, ציות לחוקים, התמודדות עם כעס, יכולת עמידה בגבולות ומסגרות, תפיסת ה'אני', כישורים חברתיים.

בוגרים: עבודה – כישורי ניהול, התארגנות וארגון, הערכת זמן, סדרי עדיפויות, תסכול, למידה מניסיון, ארגון וסידור החשיבה. כישורים אישיותיים – התמודדות עם כעס. הורים: כיצד אבין את ילדי, תקשורת תקינה עם ילד בעל הפרעות קשב וריכוז, למידה על המאפיינים, אימון ורכישת כלים לשינוי בתפקוד ההורה ובתפקודי הילד בעל ADHD.

שיטת ד"ר שגיא, שפותחה לראשונה בארצות הברית והורחבה ועובדה על ידי ד"ר זיוה שגיא, מביאה תפיסה חדשה לדור הבא של המאמנים.

 


שיטת ד"ר שגיא

אני בעלת תעודת מאמנת אישית המתמחה בהפרעות קשב וריכוז מטעם האיגוד הישראלי למאמנים להפרעות קשב וריכוז, מומחית (MCI) מטעם הטכניון.

במהלך לימודי הדוקטורט שלי שנושא המחקר היה: "אימון אישי לסטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז, האם משפר את התפקודים הניהוליים שלהם ואת תחושת המסוגלות העצמית ללמידה?" קראתי מאות מאמרים ועשרות ספרים העוסקים בתחומים שונים, הן בתחומי שיטות שונות של אימון אישי, והן בתחומי טיפול שונים כגון: הפסיכולוגיה החיובית, ה- CBT, הלוגו-תראפיה ועוד.

לקריאה נרחבת על המקורות התיאורטיים לאימון אישי לאוכלוסייה עם ADHD  לחץ כאן

במהלך הקריאה נחשפתי לשיטות טיפוליות שונות ולתיאוריות שונות, שהיוו בסיס לשיטה שאותה פיתחתי תוך כדי לימודי הדוקטורט שלי. המתודולוגיה התפתחה ושונתה תוך כדי הלימודים שלי, כאשר הבנתי שבגישה הבסיסית שאותה למדתי חסרה התייחסות לתפיסות המחשבתיות של המתאמן וכן למיקוד ועיסוק אינטנסיבי בהצלחות.

השיטה מדגישה שני עקרונות בסיסיים:

  1. זיהוי המחשבות האוטומטיות של האנשים שאותם אני מאמנת (מחשבות שליליות אוטומטיות) שהן מבוססות על הטיות חשיבה ועיוותי חשיבה שהמוח מייצר.
  2. זיהוי הצלחות, עיסוק וטיפול מתמיד בהצלחות, התמקדות בהצלחות, תצפיות על הצלחות, חשיבה על הצלחות ויצירת הצלחות נוספות.

כשמדברים על אוכלוסייה עם הפרעות קשב וריכוז, המטרה האימונית  תהייה לטווח הקרוב (לחודשים הקרובים או לשנה הקרובה), כלומר, רצון לשפר תפקודים ולהשיג מטרות בעתיד בקרוב. השיטה עוסקת בקשיים התפקודיים שהפרעת הקשב מייצרת לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז, כגון: התפרצויות כעס, דחיינות, בעיות בתפקודים אקדמיים ועוד… ובמהלך האימון המאמן מושיט את ידו למתאמן וביחד, צעד אחר צעד, לומדים להשיג את המטרה האימונית ולומדים לשפר את התפקודים הניהוליים. התפקודים הניהוליים מתייחסים לשורה של יכולות קוגניטיביות, ומתוארים כמבנה של מטריה המאגדת תחתה תחומים ניהוליים, אשר מאוגדים ועובדים יחד כאשר האדם מתנהג ומתנהל מתוך מטרה מסוימת. תחומי התפקודים הניהוליים: השגת מטרות, תכנון, ארגון, יוזמה, עיכוב תגובה (ההיפך מאימפולסיביות), הערכה עצמית של התפקודים, חשיבה ותכנון פעולה, מיומנויות של פתרון בעיות, גמישות, ניהול רגשות, תפקודי חשיבה, ניהול זמן, מיומנויות למידה, שליטה עצמית וזיכרון.

תהליך האימון על פי שיטת ד"ר שגיא:

מדובר בתהליך של כ- 20 – 25 מפגשים.

השלב הראשון: 3-4 מפגשים ראשונים הם מפגשי היכרות, בהם לומדים להכיר לעומק את המתאמן, בעיקר את היכולות שלו, החוזקות שלו והכישורים שלו, דרך היסטוריית החיים שלו. אנחנו מזהים מצבי חיים שאנחנו מגדירים אותם כהצלחה, כגון: שירות צבאי, כישורים חברתיים, נסיעה לחו"ל, תפקיד משמעותי בעבודה, הדרכה בתנועת נוער ועוד. דרך נקודות הציון האלה בחיים, תוך שאילת שאלות שמזהות את הפעולות שהמתאמן עשה, אנחנו מציפים תמונות של הצלחות ומייצרים הכללות של איזה תכונה ניתן ללמוד על אדם שמבצע את הפעולות האלה והאלה…

השלב השני: 1-2 מפגשים, בהם המתאמן מגדיר את המטרה האימונית שאותה הוא רוצה להשיג, וביחד עם המאמן, המתאמן מזהה את כל ההצלחות בהקשר למטרה האימונית. לדוגמה: אם המתאמן הוא סטודנט שמטרתו האימונית היא לשפר תפקודים אקדמאים, להשיג ציונים טובים, להצליח ללמוד למבחנים ולהצליח להגיש עבודות – אנחנו קודם כל נזהה את כל ההצלחות שקשורות לתפקודים האקדמיים שלו: האם הוא נוכח בשיעורים? האם הוא מצליח לכתוב חלק מההרצאות? האם הוא יושב שיעורים שלמים? ועוד ועוד.

כשאנחנו מתמקדים בהצלחות אנחנו מייצרים מן סולם שאחר כך אנחנו מזהים באיזה שלב של הסולם הוא כבר עומד עם ההצלחות שלו ומה עוד נותר לו להשיג, ולאחר מכן מגדירים את היעדים שנותר לו להשיג.

השלב השלישי: 15-20 מפגשים, בהם אנו צועדים יד ביד על מנת להשיג את המטרות. אנחנו לומדים כיצד הפרעת הקשב מנהלת את המתאמן ונותנים כלים מאוד פשוטים איך לנהל את הפרעת הקשב והריכוז ולא להיות מנוהל על ידה. למשל, אם המתאמן מדבר על כך שהוא לא מצליח להכין שיעורי בית, אנחנו מזהים שזוהי דחיינות שהמקור שלה הוא נוירולוגי ומלמדים כלים מאוד פשוטים איך לעקוף את הנוירולוגיה ולהיות מסוגל לעשות שיעורי בית וללמוד למבחנים.

בדרך זו של צעד אחרי צעד, כל פעם משיגים יעד קטן אחד, לומדים כלי נוסף ועוד כלי נוסף, ממשיכים להתמקד בהצלחות, בכל מפגש מדברים עליהם ומתצפתים עליהן ועל ההצלחות החדשות שנוצרו מאז המפגש הקודם, עד שהיעד מושג ומסיימים את התהליך.


[1] ICF – International Coach Federation. (2008). ICF Home. Retrieved August 16, 2008, from:

http://www.coachfederation.org/ICF/

[2]  Ratey, N. (2008). Retrieved August 30, 2008, from:

http://www.coachfederation.org/ICF/