קשיים ייחודיים של סטודנטים עם הפרעות קשב

מאת: ד"ר זיוה שגיאסטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז, טיפול בהפרעות קשב וריכוז

בוגרים עם הפרעות קשב וריכוז נאבקים בקשיים שונים עם אספקטים קוגניטיביים ואקדמיים.

הקשיים הללו קשורים לקשיים בתפקודים הניהוליים המאפיינים ADHD שמקורם בקשיים להשהיה ולעיקוב תגובה, בחוסר קשב, ביכולת שליטה בהסחות דעת, בקשיים בזיכרון עבודה (זיכרון לטווח קצר), קשיים בגמישות מחשבתית ותפקודית, קשיים בארגון והתארגנות, קשיים בתפיסת הזמן ובארגונו וקשיים במכוונות עצמית[1].

כמובן שלקשיים אלו יש השלכות גם על סטודנטים הלומדים לימודים על- תיכוניים. המחקר מצביע על כך שברוב המקרים לבוגרים עם ADHD יש היסטוריה של כישלון בבית הספר, בילדות ו/או בגיל ההתבגרות, ואפילו אלה שסיימו בית ספר יסודי ותיכון בציונים סבירים שילמו מחיר רגשי על כך שהצליחו לסיים את לימודיהם והיו זקוקים להפסקה של שנים רבות עד שחזרו ללימודים על-תיכוניים. תקופה ארוכה בהרבה לעומת אלה ללא הפרעת קשב וריכוז[2]. לעומת עמיתיהם ללא ADHD, פחות מתבגרים עם ADHD מסיימים בית ספר תיכון ופחות נרשמים ומתחילים ללמוד לימודים אקדמיים על-תיכוניים. למרות זאת, עולה מספרם של בוגרים עם ADHD הנרשמים ומתחילים ללמוד באוניברסיטאות ובמכללות[3].

לסטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז סוגים שונים נוספים של קשיים וגורמי לחץ לעומת בוגרים עם ADHD שאינם לומדים באקדמיה. ההשלכות של הקשיים האלה גורמות לקשיים במוטיבציה, מכוונות והערכה עצמית, שליטה עצמית נמוכה ומשמעת עצמית. למרות שלסטודנטים עם ADHD יש יכולות למידה, ההיפראקטיביות, האימפולסיביות ו/או חוסר הקשב שלהם מייצרים קשיים בריכוז ובקשב ומשפיעים לשלילה על תפקודיהם וביצועיהם. סטודנטים עם קשיי קשב משיגים ציונים נמוכים לעומת עמיתיהם. קשיי הקשב והריכוז עלולים לגרום לחוסר ביצוע של מטלות אקדמיות חשובות; שכחנות; חוסר ארגון; חוסר שקט נפשי; אימפולסיביות וחוסר ארגון פנימי במחשבות; קושי בסינון מידע לא רלוונטי והתעלמות ממידע רלוונטי; יכולת קשב וריכוז לתקופות זמן קצובות וקצרות; קפיצה ממשימה למשימה.

בארקלי, מרפי ופישר (2008)[4] מצביעים על כך שטבעם של הקשיים הפנימיים שונים ומגוונים אצל תת הטיפוסים השונים של האנשים עם הפרעת הקשב (הטיפוסים – קשב וריכוז; אימפולסיביים – היפראקטיביים; משולבים – קשב + אימפולסיביים + היפראקטיביים), ולפיכך:

א.      יש להם קושי בניהול ושליטה בלחצים אישיים

ב.      הם תלותיים יותר

ג.       בעלי נטייה לעימותים, וכחנות והתנהגות אגרסיבית במצבי לחץ

ד.      אינם מושפעים ממשוב חיובי או ממשוב לצורך שיפור שניתן על ידי אחרים

ה.      נוטים לבעיות גם במיומנויות חברתיות ופחות מאפשרים תמיכה חברתית מאחרים

בארקלי (1998) מצביע על קשיים המאפיינים סטודנטים עם ADHD:

  1. קשיי קשב – קשיים אלו בראשונה מתבטאים כאשר סטודנטים עוסקים במטלות ופעולות לימודיות. סטודנטים אלו מתקשים במיקוד הקשב שלהם ובהתמדה בקשב לאורך זמן; מתקשים בביצוע מטלות ומשימות לימודיות; בעלי קשיים המתבטאים בדחיינות, למשל קושי להתחיל במשימות; דחיית מטלות על לרגע האחרון. קשיים אלו מתבטאים הן בכיתות הלימוד והן בבית.
  2. בעיות בניהול זמן – סטודנטים מתקשים להגיע לשיעור בזמן ולסיים משימות על פי לוחות הזמנים שנקבעות להם.
  3. בעיות בארגון והתארגנות – קשיים אלו עלולים להיות חמורים בגלל שהסטודנטים מאבדים חפצים, שוכחים לבצע מטלות, שוכחים פגישות עם אחרים, הסביבה הלימודית (למשל התיק שלהם) נמצאת בחוסר סדר תמידי ולכן הם מתקשים למצוא את החומרים הנדרשים לביצוע מטלות.
  4. חוסר שקט נפשי, נטייה להיות מוסחים בקלות – לסטודנטים יש נטייה לקפוץ ממשימה למשימה בלי שסיימו את המשימה הקודמת; מתקשים להבחין בין עיקר לטפל ולכן מתקשים להתמקד במה שהכרחי לביצוע משימה ובמה שנכון להתמקד בכל רגע נתון; משימות שונות במהותן, מבחינת גודל וחשיבות, נתפסות פעמים רבות כשוות ולכן הם מתקשים לקבל החלטות במה להתחיל ועל מה כדאי לשים דגש. לדוגמה, יום לפני מבחן סטודנט יכול להיפגש עם חבר ולשוחח שעות, גם אם נותר לו חומר רב ללמידה.
  5. היפראקטיביות המתבטאת בקשיי שינה ובחוסר שקט פנימי ופיזי.
  6. טמפרמנטיות קיצונית או התנהגות בלתי צפויה, כלומר, הנטייה לפעילות קיצונית המייצרת ריגושים ולעתים לקיחת סיכונים כמו נהיגה מהירה מאוד וכד'.
  7. אימפולסיביות – הסטודנטים פועלים ללא מחשבה, מדברים הרבה מידי, מפריעים לאחרים כשהם מדברים, מתקשים להקשיב לאחרים וחייבים להגיד את המילה האחרונה.
  8. בעיות שינה – קשיים להתעורר בבוקר ולכן נוטים להעדר מהשיעורים, מתקשים להירדם בלילה, מתקשים להתארגן לקראת השינה ולכן נשארים ערים עד שעות הלילה המאוחרות.
  9. קשיים בזיכרון ובתחושת המסוגלות העצמית הגורמים לקשיים תפקודיים בזמן מבחן – בלבול, בלק אאוט, שכחת פרטים ועוד.

לכל הקשיים הללו יש השלכות חמורות על מיומנויות הלמידה של סטודנטים עם ADHD, על התפקוד האקדמי שלהם ובסופו של דבר על ההתייחסות שלהם ללימודים ( כמפורט בפרק מחשבות שליליות אוטומטיות סעיף חוסר תקווה). בהתייחס לקשיים הללו, סטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז נוטים להשיג באופן משמעותי ממוצע ציונים נמוך יותר, מדווחים על בעיות אקדמיות רבות יותר לעומת עמיתיהם ללא הפרעת הקשב. הם נוטים לשתות אלכוהול, לעשן ולצרוך סמים יותר מאשר חבריהם לכיתה, הם חסרים אסטרטגיות להיבחנות ומדווחים על דאגה, חשש ומצבי רוח קשים יותר לגבי התפקודים האקדמיים שלהם, וכן שיעור גבוה יותר של סימפטומים דיכאוניים וחרדתיים.

רוב הסטודנטים עם ADHD  מגיעים ללימודים על-תיכוניים מבלי שקיבלו הכנה מתאימה ללימודיהם. ההשלכות של הקשיים התפקודיים של הסטודנטים עם ADHD  הן על היכולת להתמיד ולסיים את התואר. כמחצית מהסטודנטים על ADHD  אינם מסיימים את לימודיהם, אלא פורשים מהלימודים בשנה עד שנתיים לאחר תחילת הלימודים.


[1] Barkley, R. A. (1977). A review of stimulant drug research with hyperactive children.  

          Journal of Child Psychology and Psychiatry, 18(2), 137 – 165.

[2] Weiss, M., Trokenberg-Hechtman, L., & Weiss, G. (2001). ADHD in Adulthood: A Guide to

        Current Theory, Diagnosis, and Treatment.  Maryland: The Johns Hopkins University

        Press.

[3] DuPaul, G. J., Schaughency, E.,Weyandt, L. L., Tripp, G., Kiesner, J., Ota, K., et al. (2001).

        Self-report of Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder symptoms in university students:

        Cross-national prevalence. Journal of Learning Disabilities, 34, 370-379.

[4] Barkley, R. A., Murphy, K. R., & Fischer, M. (2008). ADHD in Adults: What the Science

         Says. New-York, London: The Guilford Press.