קבלת החלטות

מאת: ד"ר זיוה שגיאתהליך קבלת החלטות

תהליך רציונאלי של קבלת החלטות אצל כל אדם כרוך בכמה שלבים. התהליך מתחיל ברגע שבו האדם מחליט על אירוע מסוים שבעקבותיו הוא יצטרך לקבל החלטה. זו יכולה להיות החלטה קטנה כמו קניית בגד או החלטה גדולה ומשמעותית, כמו הרחבת המשפחה או קניית דירה. באופן רציונאלי, ברגע שעולה הצורך או הרעיון, האדם חושב על ההחלטה שאותה הוא יצטרך לקבל, מבין את המשמעות של ההחלטה ומפעיל מספר תהליכים קוגניטיביים, על מנת שבסופם תתקבל החלטה מושכלת.

בשלב הראשון, הוא מציף מהעבר הקרוב ומהעבר הרחוק אירועים דומים, בין אם אירועים שהיו כרוכים בהחלטה זהה, כמו למשל, קניית מקרר: מתי קניתי מקרר בעבר הרחוק, מתי קניתי מקרר בעבר בקרוב? או החלטה דומה, כלומר, קניית מוצר חשמלי אחר. החוויה תהווה עבורי מקור לניתוח התהליך וקבלת ההחלטה.

בשלב השני, מבינים את המשמעות של העבר: קניתי מקרר X התהליך היה Y (לדוגמא, קניתי באינטרנט), היתרונות היו: עשיתי סקר שוק דרך האינטרנט ואז יכולתי לקנות את המקרר הזול ביותר. החסרונות היו: לא הלכתי לחנויות חשמל ולא בדקתי כיצד המקרר הזה נראה, את יתרונותיו וחסרונותיו.

בשלב השלישי, מסיקים את המסקנות: לא הייתי מרוצה מהמבנה של המקרר, אבל שילמתי מחיר זול ולכן הייתי מרוצה (או לא).

דרך זו של ניתוח העבר, מאפשרת לנו לייצר עתיד היפותטי: אם אני אקנה מקרר דרך האינטרנט התוצאה תהיה כזו וכזו. אם אני לא אעשה סקר שוק, אני יכול לשלם מחיר גבוה. מצד שני, אולי אקנה מקרר שיהיה לי יותר נוח וכו'. לאחר ביצוע כל התהליך ניתן לקבל החלטה מושכלת ולבצע את התהליך בדרך המיטבית מבחינתנו.

קבלת החלטות בדרך כזו מאפשרת לתכנן את העתיד, גם כאשר מתמודדים עם החלטות גדולות ומשמעותיות כמו גידול משפחה, פתיחת עסק, משכנתא וכדומה.

בתהליך החשיבה אנחנו מבינים ויכולים להבין מה היה המידע האובייקטיבי (המציאות) ומה הייתה הפרשנות שלנו לאירוע ולהפריד ביניהן. למשל: רגשות, העדפות, מחיר מול תועלת וכד'.

לדוגמה, בעת רכישת מקרר נפריד בין מידע אובייקטיבי: מחיר, גודל, צבע, חברה, מבנה מדפים ועוד, לבין הפרשנות: האם אני אוהב את הצבע? האם אני מעדיף את ההקפאה למעלה או למטה? האם אני יכול לשלם? האם החברה הזאת מזוהה עם ארגונים לא מוסריים? וכד'. כאשר אנחנו עושים את ההפרדה בין במציאות לפרשנות, אנחנו יכולים לעשות את הניתוח הרציונאלי לאירועים ובעקבות זה לקבל החלטה מושכלת.

למשל, נגיד לעצמנו שיכול להיות שנשלם קצת יותר על מקרר, אבל אנחנו לא מוכנים להכניס מקרר לבן כי הוא לא מתאים לריהוט שלנו, ולכן, גם אם העלות תהיה גבוהה יותר נסכים לשלם יותר.

אצל אנשים עם ADHD גם היכולת להבחין בין מציאות לפרשנות משפיעה על קבלת החלטות ופעמים רבות ההחלטות שלהם מונעות ע"י המחשבות השליליות האוטומטיות, או ההיבטים הרגשיים ולכן ההחלטות לא בהכרח רציונאליות.

כך מתנהל התהליך אצל רוב האנשים.

         תהליך מושכל של קבלת החלטות                       כיצד משפיע ADHD על קבלת החלטות?

תהליך קבלת החלטות

תהליך קבלת החלטות

כיצד הפרעת הקשב והריכוז משפיעה על קבלת ההחלטות?

בשלב הראשון, שהוא השלב של הבנת הצורך והצפת אירועים מהעבר הקרוב והרחוק, לאנשים עם ADHD  הלוקים באימפולסיביות (לקות בריסון תגובה) – כבר בשלב זה, הפירמידה הזו של היכולת לקבל החלטה מושכלת עלולה לקרוס. זאת מכיוון שאדם עם הפרעת קשב מקבל החלטות אימפולסיביות מבלי לעשות כל תהליך של תכנון.

פעמים רבות האימפולסיביות פוגעת גם בשלבים המאוחרים של התכנון. אנשים עם הפרעת קשב יכולים לעשות תהליך נכון של שליפת אירועים מהעבר ויצירת עתיד היפותטי, אבל ברגע שבו הם צריכים לקבל את ההחלטה המושכלת הם פועלים באימפולסיביות ולמרות כל התהליך שהם עשו, קונים את המוצר הראשון שהם ראו בחנות הראשונה שבה הם נתקלו.

קושי נוסף אצל אנשים עם ADHD קשור בלקות בזיכרון לטווח קצר, או בזיכרון העבודה. קושי זה גורם לכך שהמידע שאנשים עם ADHD מאכסנים במוח הוא מידע לא שלם ומקוטע. כלומר, ברגע שרוצים לקבל החלטה מסוימת, בשלב של שליפת מצבים דומים מהעבר, בעיות הזיכרון של אנשים עם ADHD, הגורמות להם לאכסן רק מידע חלקי או מקוטע, מקשות עליהם לאתר פרטים שהיו בעייתיים בתהליך שביצעו בעבר. למשל, הם ישכחו שהמכשיר שקנו היה לא מוצלח כי החברה לא הייתה טובה, הם ישכחו שלקחו החלטה אימפולסיבית ולכן שילמו מחיר יקר וכד'. בעיות הזיכרון מפילות את הפירמידה בשלב של הבנת העבר וניתוח המסקנות לא נכון, כי תמונות מהעבר אינן שלמות ולא מספקות.

קושי נוסף שעלול לגרום לבעיה בתהליך נקרא 'חלון מנטאלי צר ביחס לזמן' (בארקלי, 2003), שהוא קושי בתפיסת מושג הזמן המאפיין רבים מהאנשים עם ADHD. לדוגמה, קושי להבין ולתפוס את המשמעות של שנה או 5 שנים בעתיד. מבחינתם שנה, 5 או 10 שנים נראים כזמן זהה ולכן הם מתקשים לקבל החלטות משמעותיות כאשר הם צריכים לתכן את העתיד שלהם. זה יכול להתקשר אצלם, למשל, לקבלת החלטות בקשר לניהול קריירה, או ניהול עסק. עם טווח של 5 שנים נראה להם כמו נצח או 10 שנים נראה להם בדיוק כמו 5 שנים, החלטותיהם תתייחסנה רק לעתיד הקרוב ויהיה להם קשה לתכנן ולנהל את עתידם בצורה מוכלת.

קושי זה משפיע גם על תפיסת העבר. קשה להם להבחין בין עבר קרוב ועבר רחוק וזה משפיע על ניתוח אירועים והחלטות, וכפועל יוצא מקשה על הבנת ההחלטה וקבלת החלטות מושכלות.

לכן, קושי בקבלת החלטות אצל ADHD  בחיי היום יום יכול להשפיע על מגוון תחומים. למשל, על חוסר יכולת ללמוד מטעויות העבר או קושי לצפות את העתיד. כתוצאה מזה, רבים מהלוקים ב ADHD חיים ממשבר למשבר ואינם מכינים את עצמם למשברים או קשיים והם אינם מוכנים לקטסטרופות. זה יכול לייצר בעיות חברתיות בגלל שהקושי גורם לכך שלעתים הם מפרים החלטות, הם מאחרים לפגישות, לא עומדים בלוחות זמנים (כי הם מחליטים החלטות לא רציונאליות, שרק בדיעבד הם מגלים שהם לא יכולים לעמוד בהן), קשיים בניהול משק בית, בניהול הכספים, בסדר היום של המשפחה ועוד.

רבים מהם מתקשים להבין שהם אחראים לבעיותיהם, מתקשים להבין את ההשלכות של ההתנהגות שלהם וכתוצאה מזה חווים ביקורת קשה גם מהסביבה.

הלקות בריסון התגובה ובאימפולסיביות מייצרת לקות בדיבור הפנימי. משמעות הדיבור הפנימי, היא היכולת לשלוט בעצמנו באמצעות הנחיות והוראות שאנחנו נותנים לעצמנו והקול הפנימי המאפשר לנו לנהל את תגובותינו. מבחינה התפתחותית, זהו תהליך המתפתח מהגיל הרך, כאשר בשלבים הראשונים של ההתפתחות, בגיל הרך, הילד מדבר בעיקר אל האחר, עובר לשלב של דיבור עם עצמו בקול רם, עד השלב שבו האדם מתחיל לדבר אל עצמו בדיבור פנימי. בתהליך זה הוא יכול לנתח אירועים ולתת לעצמו הוראות להתנהגות נאותה, התנהלות נאותה, והתנהגות שנשלטת על ידי כללים, נורמות חברתיות, כללים עסקיים וכד'.

היכולת הזו, להתנהל באמצעות הדיבור הפנימי, היא בעצם עיקרון הרצון החופשי, שבו אנו יכולים לנהל את עצמנו ולשלוט בהתנהגות שלנו. אצל אנשים עם ADHD יש לקות בעיקרון הרצון החופשי, כי הם מתנהלים ע"י ה ADHD וע"י האימפולסיביות, בגלל הקושי בריסון התנהגות. הלקות בריסון הפנימי והרצון החופשי, גורמים כמובן, לקושי בפתרון בעיות, לחוסר עקביות בהתנהלות, הם נשלטים ע"י אירועים ונסחפים עם הזרם, רבים מהם נשלטים ע"י תגמולים רגעיים (אירועים אטרקטיביים, יותר ממה שהם כן רוצים לעשות.

למשל, אדם שמאוד אוהב את המשפחה שלו והמשפחה נמצאת אצלו במקום ראשון, ואפילו שבדיבור הפנימי שלו הוא אומר לעצמו שהוא צריך ללכת הביתה ולעזור בהשכבת הילדים ולבלות איתם, כשנוצר גירוי רגעי מתגמל יותר, הלקות תפנה אותו לאירוע היותר מתגמל. לדוגמה, החברים מזמינים אותו לשחק כדורסל ובהחלטה אימפולסיבית הוא ילך לשחק איתם. בסופו של התהליך זה גורם לתחושת אשמה, ביקורת עצמית וכמובן גם ביקורת מהסביבה.

אירועים כאלה גורמים אצלם גם לבעיות ביחסים בין אישיים ופעמים רבות הם נתפסים גם כילדותיים.

כלים:

1. ניתוח החלטות עבר. חשוב מאוד ללמוד לנתח כל החלטה (בין אם לבד או בעזרת מאמן או מדריך), ולעשות תהליך של הפרדה בין המציאות לבין הפרשנות, כלומר, הבנת השלבים, ולנתח כל החלטה שנעשתה באופן אימפולסיבי לאחר מעשה.

לדוגמה, נניח שאתה קונה כל יום ארוחת צהריים בעבודה. עלות ארוחה בממוצע היא 25 ₪. אם אתה עובד 20 ימים בחודש, ההוצאה שלך על אוכל היא כ- 500 ₪. ראשית, נסו להבין מדוע הנכם קונים ארוחה מדי יום? שנית, שאלו את עצמכם האם ההנאה שווה את ההוצאה הכספית, או שאולי שווה לכם להכין אוכל בבית ולהביא אתכם קופסא לעבודה. בסופו של דבר, יתכן שתגיעו להחלטה שההוצאה שווה מבחינתכם, או שאולי תחליטו להביא אוכל בחלק מהימים, כדי לחסוך קצת, ולהשקיע את הכסף שחסכתם במשהו אחר.

ככל שנתרגל את עצמנו לנתח את ההחלטות שלנו לאחר מעשה, נלמד לבצע את התהליך לפני קבלת ההחלטות ולקבל אותן בצורה נכונה ולא אימפולסיבית. עם הזמן הטעויות תפחתנה.

2. שישה כובעי חשיבה – דה בונו. אדוארד דה-בונו הוא רופא ופסיכולוג ארגוני, אשר הגה את הרעיון של כובעי החשיבה במטרה לשפר את תהליך קבלת ההחלטות בקבוצה. הרעיון הוא שכאשר יש צורך להחליט החלטה כלשהי בקבוצה, וכל אחד מתבצר בעמדתו, יש לערוך חשיבה משותפת במקביל ולערוך דיון על כל אספקט, תוך "חבישת כובעים" מדומים. לכל כובע תפקיד משלו, שמטרתו להעלות נושאים שונים:

הכובע הלבן – מייצג את המידע האובייקטיבי שיש לנו על אותו נושא: נתונים יבשים ועובדות בלבד, ללא רגשות ופרשנות.

הכובע האדום – מייצג את הרגשות והאינטואיציה. בעת חבישת הכובע האדום מתנהל דיון ובו כל אחד אומר את אשר על ליבו. בשלב הדיון אין מקום לשיפוט ע"י האחרים בקבוצה, אלא יש לכבד את תחושות האחר.

הכובע השחור – מייצג את הצד הביקורתי והשלילי. בשלב זה ינסו חברי הקבוצה להעלות את כל המרכיבים השליליים ולמצוא מדוע החלטה זו, שבוצעה בעבר, לא הוכיחה את עצמה. זה המקום להעלות שאלות אשר מטרתן היא לבחון את הבעיות.

הכובע הצהוב – מייצג את הצד החיובי והאופטימי. בשלב זה ינסו חברי הקבוצה להעלות את כל ההיבטים החיוביים ונקודות החוזק ולחפש את היתרונות שעשויים להיות להחלטה.

הכובע הירוק – מייצג את היצירתיות וחיפוש חלופות. בשלב הזה מחפשים רעיונות חדשים ודרכים לשיפור באופן יצירתי.

הכובע הכחול – מייצג את הרוגע והשליטה. בעת חבישת כובע זה מארגנים את כל השאלות והנקודות שעלו בדיון ומנסים להגיע למסקנה.

מטרת תרגיל זה היא להעלות את כל היתרונות והחסרונות ולהגיע להחלטה שקולה. אמנם זהו תרגיל שמיועד לקבוצות, אך ניתן לעשותו גם לבד או בזוג, כאשר צריך להחליט החלטה גדולה וחשובה. היתרון של שיטה זו הוא בכך שכל אחד עושה הפרדה בין כל הגורמים המשפיעים על ההחלטה, וכך לא מתערבבות רגשות עם העובדות. כמו כן, התהליך לוקח זמן, והזמן עוזר בקבלת החלטה שקולה.

תהליך קבלת החלטות יכול להיות פשוט יותר כאשר עושים אותו באופן נכון. עם זאת, לעתים, אפילו עם כל הידע שיש לנו וכל הכלים הנ"ל, עדיין קשה לאנשים לקבל החלטות באופן שקול ומושכל. אימון אישי אצל מאמן מומחה להפרעות קשב, יכול לעזור לבצע את התהליך באופן אינטואיטיבי ולא להיכנע לאימפולסיביות.