עוברים את גיל ההתבגרות בשלום

מאת: ד"ר זיוה שגיא

גיל ההתבגרות, מתבגרים, בעיות בגיל ההתבגרות, התמודדות הורים בגיל ההתבגרותכולנו זוכרים את גיל ההתבגרות כגיל מורכב, אם להיות עדינים. כשאנחנו הופכים להורים, גיל ההתבגרות של הילדים נצרב בתודעתנו כתקופה הנוראה שבין הבת/ בר- מצווה (ויש הטוענים שכיום עוד הרבה קודם לכן) לבין הצבא. ד"ר זיוה שגיא, מנחת סדנאות להורים ולמתבגרים,  מציעה מספר כלים להתמודדות עם התקופה. אבל לפני הכל, קחו נשימה עמוקה!

גיל ההתבגרות- זה הגיל שבו הילד המתוק שלכם, ה"מאמי" עם העיניים העגולות והתמימות הופך לנער הזר שכבר קשה לכם להכיר. אפשר איכשהו לחיות עם החוצפה, טריקת הדלתות, ועם זה שהוא מבטל אתכם, ההורים. אפשר "לבלוע את הצפרדע" כשהוא מזלזל בכם, בערכים, בידע ובניסיון החיים שלכם, וחושב (בקול רם מידי) שהוא יודע הכל.

אבל איך אפשר לחיות עם החרדה המלווה הורים רבים מאד, כשהוא יוצא בערב עם חברים? האם ישתה לשוכרה? יתפתה לסיגריות? לסמים? האם ייגרר למעשי אלימות? ונדליזם? להתעללות באחרים? החרדות הללו הן חרדות רציונאליות והמקרים עלולים לקרות לכל מתבגר.

קודם כל- תירגעו!

חשוב להבין שהחוצפה, הזלזול ושלילת ההורים (וכל עולם המבוגרים) הם מאפיינים של ההתפתחות הפסיכולוגית התקינה שעוברים כל נער ונערה בגיל ההתבגרות. בתקופה זו המתבגרים מתחילים לעצב את האישיות שלהם כאנשים נפרדים. בשלבים אלה, קבוצת השווים, קרי: בני אותו גיל, תופסת את המקום המרכזי בחיי המתבגר. הוא נתון להשפעה עצומה של החברים עליו, ולכן קשה לו לעמוד בלחצים, גם אם הוא נדרש לעשות מעשים הנוגדים את ערכיו ואת החינוך שקיבל (למשל: עישון, סמים, אלכוהול, אלימות וכדומה). גם אם הוא יודע שהוא מסכן את עצמו, הוא מתקשה להגיד "לא".

מה עושים עכשיו?

מצד אחד, עליכם ההורים להציב גבולות ברורים על מנת להגן על המתבגר שלהם. מצד שני, תבחרו את המלחמות ששווה לכם להילחם. על שני ההורים יחד להחליט על 3-4 עקרונות שמבחינתם הם 'ייהרג ובל יעבור', שאם הילד חוצה את הקווים בהקשר אליהם, אזי יופעלו התותחים הכבדים ביותר מבחינת התגובה. מהם הקווים אדומים? סיגריות? סמים? אלכוהול? אלימות? פירסינג? נהיגה ללא רישיון? קעקוע? שעת חזרה הביתה? לימודים? שעת שינה? צביעת שיער, איפור, צורת לבוש? הרשימה ארוכה מאד, אבל צריך לבחור 3-4 . ומה עם כל השאר, שאף הם עקרוניים ומהותיים? כל שאר העקרונות והערכים שהם לא קו אדום, יוגדרו כאיסורים בתחום המסגרת.

כשמדברים על מסגרת, על ההורים להבהיר למתבגר את עמדתם ואת התנגדותם. יחד עם זאת, בחלק מהמקרים צריך לתת לילד "לנצח" את ההורה (למשל, יהיו הורים שיבהירו לילדם שהם מאד מתנגדים לצורת הלבוש שלו, אבל יצטרכו לאפשר לו להתלבש כרצונו). במקרים אחרים תפקיד ההורים לעשות מודל של קבלת החלטות ופתרון בעיות (למשל, הורים המתנגדים לפירסינג, ישלחו את ילדם לעשות למידה וסקר שוק – מה הסכנות? מה הנזקים? היכן ניתן לעשות כך שאפשר יהיה למנוע סיכונים? מה העלויות? כיצד מתכוון לגייס את הכסף? על מה יצטרך לוותר וכדומה). ולפעמים לאפשר למתבגר לטעות וללמוד על בשרו תוצאותיהן ומחיריהן של טעויות.

התופעות הנ"ל עלולות להקצין ולהחריף כאשר למתבגרים יש הפרעות קשב וריכוז. מתבגרים אלו עלולים להיות בסיכון גבוה משמעותית יותר מעמיתיהם ללא הפרעת קשב. הם חשופים לסיכון לפשיעה ועבריינות, אלימות, התמכרויות לסמים ולאלכוהול, נשירה מבית הספר והתנתקות מההורים ומהמשפחה.

להורי מתבגרים בכלל ומתבגרים עם הפרעות קשב בפרט, מומלץ לפנות להנחיית הורים על מנת לאפשר לילד המתבגר לצלוח את גיל ההתבגרות בשלום.

ד"ר זיוה שגיא היא דוקטור לפסיכולוגיה. מאמנת אישית ומטפלת בשיטת ד"ר שגיא בילדים, מתבגרים ובוגרים עם הפרעת קשב וריכוז; מאמנת לשיפור הזוגיות; מנחת סדנאות להורים, לילדים ולמתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז וסדנאות למורים ולמנהלי בתי ספר; מאמנת אישית/קבוצתית בארגונים להתמודדות עם הגורם האנושי. מרצה בטכניון ביחידה ללימודי חוץ.