ספורטאים עם הפרעות קשב וריכוז

מגיק ג'ונסון; מייקל ג'ורדן; ג'ייסון קיד – שחקני כדורסל

בייב רות'; נולאן ריין – בייסבול

קארל לואיס – אצן מדליסט אולימפי

מייקל פלבס – שחיין מדליסט אולימפי

ועוד רבים אחרים.

מאת: ד"ר זיוה שגיא

 

להיות ספורטאי עם ADHD זה יתרון במובנים רבים, אך היתרונות מלווים בחסרונות רבים שפעמים רבות הספורטאי והקבוצה משלמים עליהם מחיר כבד.

מקרה א': גיל, שחקן כדורסל בליגת העל. נחשב לרכז מחונן. גיל לא אובחן כ – ADHD אך היסטוריית הילדות שלו וההיסטוריה המשפחתית מצביעים על חשד ללקות.
גם בהתנהלותו גיל מנוהלת על ידי הלקות המאופיינת ל – ADHD.
כבר כמה חודשים, למרות היותו של גיל רכז מחונן, ולמרות החוזה השמן שהקבוצה חתומה, גיל יושב על הספסל. המאמן מחפש שחקן אחר שיחליף אותו ובינתיים הקבוצה משחקת עם שחקן פחות טוב.
הכיצד?
גיל בגלל הפרעת הקשב והריכוז, מתפרץ בהתפרצויות זעם כלפי חבריו לקבוצה, כל אירוע במשחק הוא מפרש כעלבון, או משהו שעשו נגדו בכוונה ומגיב מתוך רגשות של קיפוח  וזעם רב. התוצאה היא אווירה קשה בקבוצה, הזרים שבעיקר נגדם, מופנה הזעם של גיל, מתקשים לתפקד אחדים רוצים לעזוב את הקבוצה.
גיל מרגיש מאד רע עם עצמו. בכל פעם שהוא מתפרץ הוא שונא את עצמו, אך לא מעז לחשוף את עצמו מול החברים וההנהלה בקבוצה. מנוהל על ידי התנהגות הישרדותית, כלפי חוץ, הוא מצדיק את עצמו ומאשים את כולם. גיל וכל הסובבים אותו לא יודעים שבעצם הוא מנוהל על ידי הפרעת הקשב, התנהגותו נובעת מלקות נוירולוגית ולא מאישיות בעייתית.
נוסף לקשיים האלה לגיל עוד בעיות המאפיינות הפרעות קשב: איחורים לאימונים ולמשחקים, היה זקוק לעזרה עם ארגון התיק שבו הציוד, נעליים, גרביים, חולצה… ועוד.

מקרה ב': יוסי, בן 52 שחקן עבר בכדורגל. נחשב כשחקן מחונן. בצעירותו החל לשחק בליגה לאומית. יכולות משחק פנומנאליות,  עטוף במעריצות ומעריצים, שיכור מתחושת שיכרון הכוח והאהבה.  בהיותו כוכב, גם יוסי היה חתום עם הקבוצה בחוזה מפנק. אך בשל העובדה שלא טופל בצעירותו, יוסי התמכר לסמים. התפקוד שלו בקבוצה הלך ונחלש, אף אחד לא ידע מה הבעיה, ניסו לעבוד על התפקוד שלו עד שלבסוף נאלץ לפרוש מהכדורגל בשיא הצלחתו.

מקרה ג': לפני כשנה שמעתי ראיון בתקשורת. המרואיין היה המאמן של אחד הספורטאים המובילים בעולם. המאמן סיפר שהספורטאי שלו איננו מגיע בזמן לאימונים, משתעמם מהר וכתוצאה מזה מסרב לבצע תרגילים כשמרגיש משועמם, התגובות שלו במשחקים מאד אימפולסיביות ולכן הוא מפסיד נקודות רבות ומפסיד במשחקים. במשחק עצמו בכל פעם שהוא עושה מהלך שגוי הוא מגיב בתגובות לא הולמות ואף בשל כך הוא נפסיד נקודות. הספורטאי הזה יכול היה להגיע להישגים גבוהים בהרבה מהישגיו הנוכחיים אם היה מטפל בסימפטומים של הפרעות הקשב המנהלים אותו.

מקרה ד: יניב, בכיתה ט' , שוער כדורגל מבריק. משחק באחת הקבוצות הבכירות בישראל. יניב הגיע אלי דווקא בגלל קשיי תפקוד בבית הספר. לא מקשיב, לא מכין שיעורים מתקשה להצליח במחנים, מתחצף למורים ועוד. תוך זמן קצר התברר שהפרעת הקשב והריכוז משפיעה על יניב גם באימוני הכדורגל.
היו פגישות שאליהן יניב היה מגיע מוטרד ומדוכדך והיה אומר לי: "בחלק הראשון של האימון היום הייתי מעולה. ממש מעולה, אבל אחר כך איבדתי את הריכוז ועשיתי טעויות כאלה טיפשיות, אני שונא את עצמי…"
כשיניב היה מאבד את הריכוז, הוא לא הצליח לעקוב אחר המתרחש במגרש והיה "חוטף" גולים לא מוצדקים. כמובן שההורים והמאמן כעסו, צעקו, האשימו….. ויניב? הוא כל כך רצה להצליח, אבל הפרעה הייתה חזקה ממנו. התוצאה הייתה ירידה בדימוי העצמי והרעה בתפקודו כספורטאי.
שוער כדורגל מבריק שהפרעת הקשב והריכוז שלו הפריעה לו לתפקד במיטבו.

הרשימה שבראש המאמר מלאה בספורטאים מצליחים. חלקם אובחנו וחלקם לא אובחנו כ – ADHD. לגבי הרבה אנשים מפורסמים ולאו דווקא מתחום הספורט, חוקרים משערים שהיו עם הפרעות קשב לאור היסטוריית החיים שלהם והתפקוד שלהם. כלומר, גם בהיותם מצליחים מאד בתחומם, הפרעות הקשב והריכוז גרמו להם לשלם מחירים כבדים בתחומי חיים אחרים ואף בתחום שבו הצטיינו.
מה קורה שם בדיוק? מה הסיבות לכך?
הפרעת קשב היא הפרעה נוירולוגית הגורמת לאנשים קשיים:
חוסר גמישות ונוקשות: בראש ובראשונה, בא לידי ביטוי בקושי להתמודד עם שינויים. כל שינוי יוצר מצב פסיכולוגי של לחץ המלווה בחרדה, כעסים, פחדים לקראת העתיד לבוא, וקושי להתמודד עם המצב. תפיסה חשיבתית נוקשה רואה רק פתרון אחד אפשרי לכל מצב; נטייה למצבי רוח והתמקדות בחצי הכוס הריק במציאות; צורך להיות צודקים בכל מצב.
הפרעת קשב עלולה לגרום ללוקים בה להערכה עצמית נמוכה, לכן הם תופסים כישלון כעדות לכך שהם בלתי כשירים ובעלי ערך נמוך לעומת אחרים.
הם מאופיינים במחשבות שליליות, בתחושה של חוסר שליטה בחיים ומתמקדים ב"מעגל הדאגה", בחוסר תקווה וחוסר אונים.
חוסר סדר וארגון והסחת הדעת: אנשים עם הפרעת קשב נוטים לאבד דברים, שוכחים היכן הניחו חפצים, שוכחים להגיע לפגישות חשובות, מתקשים לסיים מטלות, מיומנויות לקויות של ניהול זמן ומתקשים לבצע משימות באופן עקבי ורציף.
אימפולסיביות: חוסר בשליטה ובמשמעת עצמית: אנשים עם הפרעות קשב פועלים לפני שחושבים; מתקשים לחשוב על ההשלכות של מעשיהם; סובלנות נמוכה למצבי תסכול המלווה גם בהתפרצויות כעס; תלונות חוזרות ונשנות על מעסיקים, המובילות לכעסים ולעיתים להתנהגויות אגרסיביות ולקושי להשתלב במקום עבודה חדש.
העיסוק בספורט מאופיין בעמימות, בהתמודדות עם שינויים רבים מאד ובמצבי חיים המחייבים גמישות ופתיחות; באינטראקציות חברתיות רבות במחייבות תקשורת בין אישית תקינה; לקויות אלה עלולות להיות לרועץ לספורטאים ולקבוצות שלהם.  בנוסף לכך, בשל הדימוי העצמי הנמוך מתקשים בהתמדה; עלולים לנטות לדיכאון, מצבי רוח קיצוניים וייאוש. ונטיות אלו יכולות להיות הרסניות לקריירה שלהם עצמם ולתפקוד הקבוצה.
אימון אישי ממוקד ADHD עובד על כל הלקויות הללו. מלמד אסטרטגיות לניהול הלקות ועקיפתה. מלמד התמקדות בהצלחה והעצמתה. אימון אישי ממוקד ADHD תורם לספורטאי וכפועל יוצא לקבוצתו, למאמנים ולכל הסביבה המשפחתית והחברתית שלו.