אסטרטגיות ללמידה נכונה

תקציר הפרק "תפקודים אקדמיים בבית הספר ובאוניברסיטה", מתוך הספר של ד"ר זיוה שגיא שנכתב בימים אלה.

*הפרק נכתב על סטודנטים אך נכון גם לגבי תלמידי בית ספר.

הפרעת הקשב כמובן משפיעה על חלק ניכר מהתפקודים האקדמיים. בין אם על תלמידים צעירים, החל מכיתות יסוד, ובין אם על בוגרים, סטודנטים באוניברסיטאות, ואפילו במקומות העבודה, ששם צריך ללמוד, הקשיים גדולים מאוד.

תפקודים אקדמיים מושפעים ממחשבות שליליות אוטומטיות, מדחיינות, מקשיים בארגון והתארגנות ועוד. נקודה נוספת שמשפיעה על התפקודים האקדמיים, שהיא ייחודית לבית הספר ולאוניברסיטה, היא הקשיים בזיכרון מכיוון שחלק ממיומנויות הלמידה בבית הספר ובאוניברסיטה, מבוססות בעיקר על זיכרון. לדוגמה, המבחנים דורשים מהתלמיד או הסטודנט לשנן ולאכסן את המידע בזיכרון לטווח קצר יחסית, לאחסן אותו למשך כמה ימים. הידע נכתב במבחן, וברגע שהמבחן מסתיים רובו של הידע לא נשאר בזיכרון. לאנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז יש קשיים בזיכרון לטווח קצר.

בנוסף, לתלמידי יסודי ותיכון יש קשיים נוספים, כגון, היפראקטיביות ואימפולסיביות, הקושי לציית לחוקים, קושי להתמודד עם שיעמום, בלקאאוט שקשור לבעיה בזיכרון ולבעיה בתפקוד הבלתי עקבי של הפרעת הקשב והריכוז.

הכלי החשוב ביותר שאני משתמשת בו בעת האימון, הן בהקשר של למידה במסגרת והן בבית, הוא חיזוק הדימוי העצמי, כלומר, שיקוף הצלחות, שיוך הצלחות למיומנות, לימוד המתאמן לזהות את ההצלחות שלו ולהתמקד בהן. תוכלו לקרוא על כלים אלו בפרק: מחשבות שליליות אוטומטיות.

אסטרטגיות להצלחה לימודית בבית

במסגרת התפקודים בבית הסטודנט נדרש להכין שיעורי בית, ללמוד למבחנים, לכתוב ולהכין עבודות. בין היתר, חלק מהמטלות שמשפיעות על התפקודים האקדמיים הן שינה, אכילה נכונה, ארגון השעות והמקום ללמידה.

כלים להתמודדות עם זיכרון – חדר כושר לזיכרון

 

על מנת לאפשר לאדם שיש לו הפרעת קשב לשפר את תפקודי הזיכרון שלו ולשפר את התפקוד שלו בזמן מבחן, כדי שהוא יוכל להשתמש בזיכרון שלו בצורה אפקטיבית יותר, ועל מנת שיגיע כמה שפחות למצבים של בלקאאוט ושכחה למרות שהוא למד למבחן, כדאי להשתמש במגוון כלים:

  1. למידה פעילה. בזמן למידה למבחן במקצועות רבי מלל כמו היסטוריה, ספרות, תנ"ך ועוד, הוא משנן את החומר. כשהוא מסיים פרק מסוים, מומלץ לחבר שאלות על מה שלמד ולענות בעל פה על השאלות.
  2. חשוב להשתמש בכמה שיותר חושים תוך כדי למידה. ככל שמשתמשים ביותר חושים, מקודדים את המידע ביותר אזורים במוח, ואז יהיה קל יותר להיזכר בזמן אמת, כאשר צריך לשלוף את המידע:
  • שימוש בתמונות וצבעים. אם צריך לזכור מושג מסוים, אפשר להמציא למוגש הזה תמונה שמזכירה את המושג, או להשתמש בתמונה אמתית. נניח שלומדים בהיסטוריה על הקולוסאום, להוציא מהאינטרנט תמונה של הקולוסאום כדי לראות גם תמונה חזותית. ההיבט החזותי מתקשר גם למיפוי של המידע. לדוגמא, לומדים על מלחמת העולם השנייה, והשאלה היא: מה היו הסיבות למלחמת העולם השנייה? כדאי לייצר איזושהי מפה שנראית כמו שמש אסוציאציות, או כל צורה אחרת.

דוגמא:

מיפוי של מידע

מיפוי של מידע

אחרי יצירת המפה, לצלם חזותית. זאת אומרת, להגיד לעצמך 'מתוך העיגול הראשי יוצאים חמישה עיגולים, ולכן כשאני מונה את הסיבות למלחמת העולם השנייה, אני צריך לאתר מהזיכרון שלי חמש סיבות'.

שימוש בצבע גם עוזר בשיפור הזיכרון. תוך כדי הלמידה למבחן מומלץ לסמן נושאים שונים בצבעים שונים. למשל, את כל הגורמים למלחמת העולם השנייה למרקר בכחול, את הנושא של הפתרון הסופי בירוק וכו'. בזמן המבחן זה יאפשר לכם להציף את המידע הזה כאשר אתם רוצים לשפר את הזיכרון.

  • ערוץ שמיעתי. תוך כדי למידה, לא להשתמש רק בחוש הראיה ולקרוא בקריאה דמומה, או לכתוב ולסכם את החומר, אלא לדבר בקול רם, לקרוא ולהסביר לעצמך בקול רם, כדי שגם חוש השמיעה ישתתף בתהליך הלמידה וגם הוא יהיה שותף לקידוד הזיכרון בעוד אזורים במוח.
  • שימוש בתנועה. כולם מכירים את תלמידי הישיבות, שתוך כדי שהם לומדים, הם מתנועעים עם הגוף קדימה ואחורה. הסיבה היא לא סיבה טקסית תרבותית, אלא נוירולוגית. כאשר משתמשים בתנועה, מחברים גם את המוח הקטן וכך המוח הקטן לוקח חלק בתהליך קידוד המידע, והמידע נמצא בעוד חלקים בזיכרון. אם לומדים למבחן רב מלל, מומלץ להסתובב בחדר, לדבר בקול רם ולעשות תנועות. זה יכול להיות גם בעיטות בכדור, תיפוף על הרגל או סתם הליכה בחדר הלוך ושוב.
  • ריח. מסתבר שחוש הריח הוא חוש מרכזי בקידוד גירויים לזיכרון. כולם מכירים את המצבים שבהם הם חולפים ליד איזשהו אדם, או מקום והם מריחים ריח מוכר, והם מיד מוצפים בזיכרונות שהריח הזה היה קשור בהם. אם זה המטבח של אמא, או בושם שאחד ההורים השתמש וכו'. לכן מומלץ להשתמש בבושם מסוים ותוך כדי למידה למבחן להתיז בושם על כדור צמר גפן ולהריחו בעת הלמידה. את אותו כדור צמר גפן לקחת אתכם למבחן. כשמרגישים בלקאאוט להריח את כדור הצמר גפן וזה יציף לכם מחשבות שחשבתם בזמן הלמידה למבחן. בעצם ליצור קשר בין הזיכרון לבין חוש הריח.
  • מגע. לחשוב על איזושהי נקודה בגוף, שתוך כדי למידה נוגעים בה. זה יכול להיות בסנטר, במצח, ברגל. לייצר קשר בין הלמידה לאותה נקודה שבה נוגעים. לדוגמה: קוראים ולומדים מהן הסיבות למלחמת העולם השנייה, ונוגעים בסנטר. בזמן המבחן, במצבים של בלקאאוט, נוגעים בסנטר והנגיעה מייצרת קשר אוטומטי בין הלמידה לבין הנקודה שבה נגעתם.

התמודדות עם מחשבות שליליות אוטומטיות בהקשר ללמידה למבחנים:

הסטודנט בעל הפרעת הקשב צריך ללמוד להתווכח עם עצמו, להתווכח עם המוח שלו (זליגמן). כיצד מבצעים את הכלי הזה? כל יום, לאחר סיום הלימוד למבחן, יש לכתוב רשימה של משפטי הצלחה המבוססים על מה שקרה באותו יום. למשל:

  1. למדתי 3 שעות
  2. קראתי 3 פרקים
  3. הבנתי את שלושת הפרקים
  4. סיכמתי לעצמי את הפרקים
  5. מיפיתי בעצמי את הנקודות החשובות
  6. שאלתי את עצמי שאלות וידעתי לענות עליהן

למחרת, שוב, בסוף יום הלמידה למבחן, בהמשך אותו דף אתה כותב לעצמך את משפטי ההצלחה (למדתי שעתיים, קראתי 3 פרקים, וכו'…).

בערב לפני המבחן, קח את הדף הזה וקרא בקול רם את כל המשפטים שכתבת במהלך הימים שלמדת למבחן. בבוקר לפני המבחן שוב, לקרוא בקול רם את המשפטים לפני שאתה יוצא מהבית. לקחת את הדף הזה למבחן עצמו, לפני שמגישים לו את השאלון לשבת עם הדף הזה ושוב לקרוא את משפטי ההצלחה האלה, על מנת בסופו של דבר, להתמודד עם עיוותי החשיבה. כשהמוח אומר לך 'לא למדת, אתה לא יודע שום דבר' מונח מולו דף שבעצם מתעד ומסכם, בתמונות שבדמיון, את כל תהליך הלמידה שלך.

חשוב לא להאזין לשיחות החברים בנושא המבחן ביום המבחן, כי בדרך כלל לאנשים עם הפרעות קשב, שעה או שעתיים לפני המבחן, יש תחושה שהמוח שלהם ריק, ואז כשהם מגיעים לאוניברסיטה, והם שומעים את החברים מדברים על מושגים מסוימים, יש להם תחושה שהם לא שמעו את המושגים האלה מעולם והם ממש לא זוכרים. לכן נסו להתרחק מהחברים ולהיות ממוקדים רק במשפטים האלה שכתבתם.

תפקודים אקדמיים בעת למידה באוניברסיטה

במסגרת התפקודים באוניברסיטה, הסטודנט נדרש להגיע בזמן, להיכנס לכיתה, לשבת, להגיע עם ציוד לימודי, להקשיב, להבין, להעתיק מהלוח, לכתוב את המטלות הנדרשות, לסכם את השיעור ולהיבחן כנדרש. במקרים רבים עצם הנוכחות בכיתה קשה מאוד על סטודנטים, הם מתקשים לשבת ולהקשיב ולפעמים, אפילו אם יושבים בכיתה, הם משתעממים ולא מסוגלים לתפוס את החומר הנלמד.

כדאי לבדוק האם הנוכחות בשיעור היא חובה או לא. אם הנוכחות אינה חובה, אפשר לא להגיע לשיעורים, שהרי ממילא, אם תגיע לשיעור לא תצליח להקשיב, ותרגיש שאתה מבזבז את זמנך. כדי להתכונן למבחן, צלם את החומר ממחברות של חברים. אם הנוכחות היא חובה, ואתה לא מצליח להקשיב למרצה, מומלץ לשבת בסוף הכיתה, לקחת מחשב נייד, ותוך כדי השיעור ללמוד דברים אחרים, או ללמוד את אותו שיעור בעצמך מהאינטרנט.

קשיים בהקשבה נובעים משני מקורות עיקריים:

 

א. המוסחות. כאשר המחשבות של אדם עם הפרעות קשב וריכוז מסיחות אותו, הוא יושב בכיתה, אך מחשבותיו נודדות למקומות אחרים ואז כשהוא חוזר לקשב, הוא מתקשה לחזור לרצף. הרבה פעמים, כאשר סטודנטים עם ADHD  מוסחים ממחשבותיהם או ממשהו אחר, והם רוצים לחזור לקשב, במקום לחזור לאותה נקודה ולהתחיל להקשיב למרצה, הם עסוקים במה הם הפסידו, מה המרצה אמר כשלא הקשיבו. הם מסתכלים על המחברת של החבר ומנסים להעתיק את מה שהחבר כתב, ואז בעקבות זה הם מגדילים את הפער של חוסר הקשב. כשדבר כזה קורה צריך לחזור לקשב, להתחיל להקשיב מאותה נקודה ולהשאיר כמה שורות במחברת כדי להעתיק את מה שהחסרת אחרי השיעור.

ב. דימוי עצמי נמוך. פעמים רבות, בעיקר במקצועות הראליים, סטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז, יושבים בכיתה וכשהמרצה מתחיל לדבר, הם מנסים להקשיב, אבל מהר מאוד, בגלל התחושה שלהם שהם ממילא לא יבינו כי זה חומר קשה מידי, הם 'מורידים מסך' ומאבדים את הקשב בגלל הפחד והמחשבות השליליות האוטומטיות שהם לא מסוגלים להבין. על מנת להתגבר על הקושי הזה צריך לתצפת על ההתנהלות שלך בכיתה. מה קורה כשהמורה מתחיל לדבר? כמה זמן כן הבנת מה שהמורה אמר? למד להגיד לעצמך 'הנה, הבנתי 5 דקות'. אם חזרת לקשב אחרי נדידה למחשבות אחרות ואתה רואה שבכל זאת הבנת על מה המרצה מדבר, שוב, לשים לב רק לנקודות שבהן הבנת. התהליך הזה של להיות ממוקד בהצלחה יעלה לכם את הביטחון העצמי. אתם תראו שאתם מבינים יותר, תתחילו להקשיב יותר ותרגישו בטוחים יותר.

הדימוי העצמי הנמוך משפיע גם על ההשתתפות בכיתה ובדיונים. רבים מאלה שיש להם הפרעת קשב וריכוז אומרים שהם פוחדים להשתתף כי הם פוחדים לדבר שטויות ולכן הם לא מרימים את היד והם שותקים כל השיעור. על מנת להתמודד עם המחשבה השלילית הזאת, תצפתו על עצמם בשיעור ושימו לב בכל פעם שהמורה שואל שאלה בכיתה, האם אתם יודעים את התשובה פעמים רבות תראו שאתם עונים תשובות נכונות. לאט לאט תעזו להשתתף בכיתה ולהביע את דעתכם.

אסטרטגיות להצלחה לימודית בתוך המסגרת הלימודית (באוניברסיטה):

שימוש בטכנולוגיה

 

גורמים נוספים הקשורים לתפקוד בכיתה הם הגורמים שקשורים לכתיבה, סיכום שיעורים תוך כדי זה שהמרצה מדבר והעתקה מהלוח. פעולות אלו מאוד קשות לסטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז, רבים מהם אומרים שאם הם מקשיבים למרצה הם לא יכולים לכתוב, כי אם הם כותבים הם מאבדים את הקשב. רבים מהם מעידים גם שבעת העתקה מהלוח הם מאבדים את הקשב וכתוצאה מכך מאבדים את רצף השיעור, ואח"כ קשה להם להבין במה היה מדובר בשיעור, במיוחד כאשר מדובר במקצועות מדעיים כמו מתמטיקה, פיזיקה, כימייה, שהמידע בנוי נדבך על גבי נדבך, כך שאם הם מפסידים נדבך אחד קשה להם להבין את המשך השיעור.

אני ממליצה סטודנטים אלה שמתקשים לסכם ולהעתיק מהלוח לא לעשות זאת, ובמקום להתחיל להשתמש בטכנולוגיות. אפשר לצלם את הלוח עם המכשיר הסלולארי במקום להעתיקו, ובבית להוריד את התמונות למחשב. במקום לסכם את החומר אפשר להקליט את המרצה. כיום יש טכנולוגיה חדשה, מעיין מחברת אלקטרונית עם עט אלקטרוני, שתוך כדי סיכום החומר, אם הכותב לא מספיק לכתוב, העט יודע לזהות שהוא הפסיק לכתוב והוא מתחיל להקליט את המרצה אוטומטית.

בנוסף אפשר לבקש מאחד החברים בכיתה שבסוף כל שיעור ייתן להם לצלם את המחברת עם הטלפון, במקום לבקש לפני המבחן לצלם את כל המחברת שלו. בצורה כזאת הסטודנט לא מאבד את החומר והוא יכול  להתחיל לעבור ולקרוא את החומר בבית ולא ברגע האחרון.

 

היבחנות ותפקודים בזמן מבחן

הצלחה במבחן תלויה בכמה גורמים: זיכרון, ניהול זמן ותכנון זמן, ארגון תשובה וסדר הדברים בתשובה, הבנת ההוראות ועבודה על פי ההוראות.

בכל אלה סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז יכולים ללקות. האימפולסיביות יכולה לגרום ללקות בהבנה ופעולה על פי הוראות של המבחן. לדוגמא, אם כתוב: ענה על שתיים מתוך שלוש השאלות הבאות, סטודנט עם הפרעת קשב וריכוז יכול לשכוח את ההוראה ולענות על שלוש שאלות, וכתוצאה מכך לא להספיק לענות על המבחן כולו. אם כתוב: מי אמר למי ובאיזה הקשר?, הם יענו על 'מי אמר למי', וישכחו לענות על 'באיזה הקשר'. אם במבחן רב ברירה (אמריקאי) כתוב: 'מה מבין ההיגדים הבאים איננו מאפיין את תכונות המים?' הם לא ישימו לב למילה איננו, ויסמנו תשובה לא נכונה.

כדי להימנע מכל הטעויות הנ"ל, עשה כמה ניתוחים למבחן ברגע קבלת השאלון:

  1. ניתוח צורה – מה בעצם אני נדרש במבחן הזה? מומלץ לקחת מרקר, לעבור על המבחן ולבדוק מה צריך לעשות בכל חלק במבחן. אם בחלק הראשון כתוב: 'ענה על שתיים מבין השאלות' – למרקר את המילה 'שתיים'. אם בחלק השני כתוב: 'הגדר שניים מתוך עשרת המושגים הבאים' – למרקר את המילים 'הגדר' ו 'שניים'. בצורה כזאת תראה בתחילת המבחן מה אתה נדרש לעשות ואיך לתכנן את הזמן שלך.
  2. ניתוח תוכן – בחלק הראשון כתוב: 'ענה על שתיים מבין השאלות' – קרא את השאלות וסמן לעצמך בעט מהן שתי השאלות שאתה יותר בקי בהן. בחלק השני כתוב: 'הגדר שניים מבין עשרת המושגים' – קרא את כל המושגים וסמן בעט שניים או שלושה מושגים שהכי מוכרים לך וכן הלאה.
  3. תכנון סדר העבודה – בדוק ממה אתה רוצה להתחיל, מהם החלקים שאתה הכי שולט בהם. אתה לא חייב להתחיל לענות על המבחן לפי הסדר. אם בשתי השאלות הפתוחות אתה רואה שתצטרך להשקיע יותר זמן וריכוז, עדיף קודם לענות על החלקים הקלים יותר.
  4. שאלון רב ברירה – בחלק זה צריך להתרגל לקרוא את כל המסיחים (ארבע התשובות בשאלון רב ברירה). כלומר, אם למשל אתה נשאל: 'מה מבין ההיגדים הבאים אינו מאפיין את תכונות המים?', אם לא תשים לב למילה 'איננו' תסמן את התשובה הראשונה שנראית לך נכונה, לדוגמה, 'המים הם נוזל'. אבל אם תמשיך לקרוא את שאר המסיחים, תראה שיש עוד תשובות נכונות, ואז תחזור לקרוא את השאלה ותראה את המילה 'איננו'. גם אם השאלה איננה על דרך השלילה, אלא 'מה מבין התכונות הבאות היא תכונה שמאפיינת את המים?' – אם תקרא את התשובה הראשונה ותחשוב שהיא נכונה, אתה עלול לסמן תשובה שאמנם דומה לתשובה הנכונה, אבל היא לא מדויקת, ורק כשתקרא את כל התשובות, תזהה שכל התשובות דומות, אבל רק אחת מתוכן מדויקת.בעת קריאת המסיחים, אפשר לסמן מסיח שלא נכון בX  קטן, ורק כשאתה בטוח שזיהית את המסיח הנכון תסמן אותו בעיגול.
  1. שימוש במדגישים במבחן במתמטיקה – כשיש תרגילים במבחן, מומלץ לעבור על כל המבחן בתחילתו ולהדגיש את כל המינוסים, כי האוטומט שלנו, כשאנחנו פותרים תרגילים, הוא לעשות תרגילי חיבור, ולכן על מנת להתמודד עם האימפולסיביות של ה-ADHD  ולא להתבלבל בין מינוס לפלוס, מדגישים את המינוסים במרקר. בתרגילים המורכבים מפעולות מתמטיות שונות, כדאי להוסיף סוגריים לפי סדר פעולות החשבון.
  1. ניהול זמן – בעת ניתוח הצורה והתוכן, צריך לנסות להגדיר כמה זמן תצטרך להקדיש לכל חלק במבחן. אם אתה יודע שהשאלות הפתוחות לוקחות לך הרבה זמן, אתה יכול להקדיש למשל, חצי שעה לכל שאלה. אם המבחן עורך שעתיים, שעה מוקדשת לשאלות הפתוחות ושאר הזמן יחולק בין שאר החלקים. (עוד בנושא יפורט להל"ן)

ניהול זמן במבחן

 

פעמים רבות סטודנטים בעלי הפרעות קשב וריכוז מתקשים בניהול זמן בגלל שהם נתקעים באיזושהי בעיה והם לא מצליחים להמשיך הלאה. אם, נניח, זמן המבחן הוא שעתיים, ובזמן הזה הם נדרשים לענות על ארבע שאלות במתמטיקה, הסטודנט התחיל לענות על שאלה אחת ותוך כדי התשובה הוא נתקע ולא מצליח לפתור את התרגיל. במקום להמשיך הלאה, הוא יכול להתעקש ולהתעקש על אותו תרגיל ואחרי שעה וחצי הוא פתאום ישים לב שנותרה לו רק חצי שעה לענות על עוד 3 שאלות ולכן הוא לא מספיק לענות. זאת אחת הסיבות להישגים נמוכים אצל סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז. הפתרון- לעבוד עם סטופר. להניח על השולחן סטופר או שעון, וכשאתה נתקע בשאלה, לאפשר לעצמך להיתקע על השאלה מקסימום 10 דקות, ואם אחרי 10 דקות אתה לא מצליח, אתה עובר הלאה לשאלות הבאות. יתרון נוסף למעבר לשאלות הבאות הוא שתוך כדי תשובה על השאלות האחרות, המוח מעבד את השאלה שאותה עזבת, ויש סיכוי שכאשר תחזור לשאלה הזו תבין מה הייתה הבעיה, וגם אם לא, לפחות הצלחת לענות על 3 שאלות ורק שאלה אחת חסרה לך, כך שיש סיכוי לציון גבוה יותר.

בזמן מבחן, כאשר נשאלת שאלה פתוחה, הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא לקחת דף טיוטה ולעשות 'שמש אסוציאציות' ובה לכתוב כל מה שאתה יודע על השאלה הזאת. (ר' סעיף 'שימוש בתמונות וצבעים' בתחילת המאמר) יש לזה כמה היבטים. היבט אחד, כשאתה עושה את שמש האסוציאציות הזאת בזמן מבחן, אתה בעצם משתמש בזיכרון הצילומי שהשתמשת בבית כשמיפית את הטקסט. היבט נוסף, זה מאפשר לך לארגן את התשובה. אם כתבת חמש סיבות למלחמת העולם השנייה, בעת כתיבת התשובה תסתכל על שמש האסוציאציות ותסביר אותן אחת אחרי השנייה, בלי לשכוח אף סיבה.

דף הטיוטה גם משמש לזיכרון העבודה בזמן מבחן. תוך כדי ניסוח התשובה, לפעמים אנחנו נזכרים באיזשהו פרט רלוונטי, אך שאיננו קשור לחלק שאותו אנחנו כותבים ברגע זה. לאנשים בלי הפרעות קשב יש כמו קופסה שבה הם "שמים" את הזיכרון וברגע הרלוונטי הם מוציאים אותו וכותבים אותו. לבעלי הפרעות קשב יש בעיה בזיכרון העבודה ולכן המחשבה מסתובבת ומסתובבת ובסוף מתפוגגת ונעלמת, מה שגורם לאיבוד מידע ברגע חשוב. אם נכתוב את המחשבה שעולה לנו בזמן כתיבת התשובה על דף הטיוטה, באזור הרלוונטי, המחשבה לא תישכח ונוכל להשתמש בה במקום המתאים.

שימוש נוסף לדף הטיוטה הוא בדיקת עצמך בסוף כתיבת השאלה. חשוב לעבור על הדף ולסמן קווים או איקסים על סעיפים שכבר התייחסת אליהם. בצורה כזאת תוכל לראות אם שכחת להתייחס לאחד הסעיפים ולתקן את עצמך לפי הצורך.

השתייכות לקבוצת חברים

אחד המנבאים להצלחה בלימודים באקדמיה הוא השתייכות לקבוצת חברים ולמידה עם קבוצת חברים. מחקרים מצביעים על זה שסטודנטים שאין להם קשרים חברתיים מצליחים פחות מאשר סטודנטים שיש להם קשרים חברתיים באופן משמעותי. ישנם סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז, שנמנעים ללמוד עם קבוצה בגלל הפחד שלהם, שמקורו במחשבות שליליות אוטומטיות, שהם טפילים, שהם לא תורמים לקבוצה, שהם רק נתמכים על ידי הקבוצה ושמצב כזה חושף את הדימוי העצמי שלהם שהם לא שווים שום דבר. הם פוחדים שחברי הקבוצה יזהו שהם אפס ולא שווים כלום.

כדי להתמודד עם מחשבות שליליות כאלה  צריך להבין שאלו מחשבות שמקורן בעיוותי חשיבה ולהבין מה המשמעות של תרומה מעבודה בקבוצה. גם אם אני שואל שאלה, השאלה תורמת לחברים בקבוצה בזה שהחברים נדרשים לארגן לעצמם את המחשבות, לשלוף את הידע שלהם, לבחון את עצמם על מה שהם יודעים, לנסח תשובה. לכן גם שאילת השאלות תורמת ומעשירה את שאר חברי הקבוצה, ובעצם הלמידה של כל הקבוצה יותר משמעותית, גם אם לא אני הוא זה שעונה תשובות או שואל שאלות.

אם אתה כבר לומד בקבוצה, נסה לתצפת על מצבים שבהם אתה לומד עם הקבוצה בשני אופנים. (א.) לתצפת על מצבים שבהם אתה שואל שאלות ולהגיד לעצמך 'הנה, בעצם זה ששאלתי שאלה תרמתי ללמידה של חבר לקבוצה'. (ב.) לתצפת על מצבים שבהם אתה כן תורם לדיון הקבוצתי, למשל אם אחד החברים אומר משהו ואתה מוסיף (מצב שאנשים הלוקים במחשבות שליליות אוטומטיות בדרך כלל לא מודעים אליו, שגם הם משתתפים בדיון ותורמים לדיון הקבוצתי).