"אמא, אני מצטער, לא התכוונתי שתיפלי, לא התכוונתי לקרוא לך 'כלבה'………."

מאת: ד"ר זיוה שגיא  

מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז, אימון למתבגרים, טיפול בהפרעות קשב וריכוז למי מבין הקוראים שבמשפחה המצומצמת, או במשפחתם הרחבה, יש ילד/נער בעל הפרעות קשב וריכוז, הסצנה הבאה בוודאי נשמעת מוכרת:
"אמא, אמרתי לך שאגמור את השיעורים עד שבת. אולי תרדי ממני כבר?" גיא בועט בפח האשפה. האשפה מתפזרת והוא יוצא מהמטבח.
רינה, אימו הולכת אחריו. "אני לא ארד ממך, כבר נכשלת בשני שיעורים. אתה רק מבטיח הבטחות ואף פעם לא מקיים. נמאס לי כבר, אם אתה בוחר להרוס לעצמך את החיים…."
גיא: "אמא תירגעי, נכשלתי רק בשני שיעורים זה הכל. זה לא הורס לי את החיים."
רינה: "כל הלימודים שלך זה כישלון גדול. כל הציונים שלך נמוכים.  ואני לא מודאגת רק בגלל הציונים, אני מודאגת כי אתה לא מתאמץ.  אתה לא יוצא מהבית בסוף השבוע הזה, אפילו לא לשנייה, אפילו לא לחצי שנייה….."
גיא פונה לאימו: את יודעת שאת כלבה? בת כלבה?"
בנקודה זו רינה מאבדת את סבלנותה, סוטרת לגיא ומועדת, נופלת על הרצפה ומתחילה לבכות.
גיא מנסה לעזור לה לקום אבל רינה דוחפת אותו מעליה.
"לא התכוונתי לפגוע בך, אמא, סליחה…."
דורון, אבא של גיא נכנס לחדר, "הסתלק מהבית! " הוא צועק על גיא.
גיא יוצא וטורק את הדלת אחריו.
מאוחר יותר, כשגיא וההורים יושבים לשוחח בשקט על האירוע, גיא אומר: אני מצטער, לא התכוונתי שתפלי, לא התכוונתי לקרוא לך 'כלבה'. "
"אז למה קראת לי כך?" שואלת רינה.
"לא יודע", עונה גיא, "הייתי מעוצבן, זה פשוט יצא….."
משפטו האחרון של גיא ממצה את אחד הקשיים של הפרעות קשב: לא מתכוונים לעשות את הדברים שעושים, ולא עושים את הדברים שמתכוונים לעשות.
אם ההורים היו מבינים שההפרעה גורמת להתנהגות הזו, אזי התוצאות של השיחות יכולות היו להיות חיוביות, אך מה שקורה בדרך כלל הוא שויכוחים אלה גדלים ומתלקחים ו"שורפים" משפחות רבות.
המאבק הגדול (או מעגל האיבה): הילד נכשל כל הזמן במילוי חובות, עשיית מטלות, הכנת שיעורים, שמירת סדר היום המשפחתי – לקום בזמן, להגיע הביתה בזמן, לבוא לארוחות בזמן – לשמור על ניקיון החדר, להשתתף בחיי המשפחה…… דבר המוביל להגבלות ועונשים ההולכים ומחריפים. כתוצאה מכך הילד נעשה יותר מרדן, פחות משתף פעולה ונעשה יותר מנוכר, דבר המורט עוד יותר את עצביהם של ההורים, כיוון שהמרדנות של הילד נראית יותר כבעיה של מרדנות ולא כבעיה נוירולוגית של קשב וריכוז.
ב"מאבק הגדול" ההורים חשים שהם ממלאים את חובתם, שהם עושים כל שביכולתם לשקם את הילד. והילד חש שהוא נלחם על עצמאותו, הוא אינו מבין מה בעצם קורה והוא נמצא במצב של מגיב. ההורים תוקפים, הוא תוקף בהתקפת נגד. הסיבה למלחמה נשכחה והקרבות נמשכים עוד ועוד.
ה"מאבק הגדול" עלול להימשך שנים רבות בחזיתות רבות: חזית שיעורי הבית, חזית היחס להורים, חזית הגישה (הרצון), חזית מטלות הבית, שיתוף פעולה, יחסים עם האחים ועוד ועוד. הבית מנוהל על ידי התקפות והתקפות נגד, שימוש בכלי נשק מיוחדים, הסכמים זמניים, כניעות רגעיות, עריקות, בגידות, הסכמים, מפלות וניצחונות זמניים לכל אחד מהצדדים.
ולרוע המזל, המשפחה כולה אומללה.
בדרך כלל ה"מאבק הגדול" מתפתח בתום לב כאשר צד אחד מנסה לשכנע את הצד האחר לעשות דבר מה. הניסיון נכשל והמאבק מתחיל. לאחר שהתחיל, קשה למנוע ממנו להפוך להיות מעגל האיבה.