ד"ר זיוה שגיא מובילה חדשנות בתחום האימון האישי להפרעות קשב וריכוז ובתחום הטיפול בגורם האנושי בארגונים.

מפתחת שיטה חדשנית המבוססת על מחקרים, תיאוריות ושיטות טיפול מתחומי מדעי המוח, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה ותורת הניהול.

מרכז אלה מציע אימון אישי לילדים, מתבגרים, בוגרים, הורים ובני זוג; אימון מנהלים; אימון פרטני או קבוצתי לעובדים; הדרכת הורים לילדים ולמתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז, סדנאות, קורסים לאממנים אישיים ועוד.
אימון אישי להפרעות קשב וריכוז מביא תוצאות בשיפור הדימוי העצמי ובשיפור מכלול תפקודי חיים של הילדים, המתבגרים, הבוגרים, ההורים ובני הזוג, העוברים את התהליך. בתחום התעסוקה ובארגונים, האימון האישי מתמקד ביצירת שינוי ובשיפור ההתנהלות במקומות העבודה של מנהלים, עובדים, אנשי משאבי אנוש ויועצים למיניהם.
מרכז אלה מעגן את מייטב המאמנים האישיים, שהוכשרו ונבחרו על ידי ד"ר זיוה שגיא לטיפול ואימון בהפרעות קשב.



מהו אימון אישי להפרעת קשב?

שיטת ד"ר שגיא מדגישה שני עקרונות בסיסיים:

  1. זיהוי המחשבות האוטומטיות של המתאמנים, שהן מבוססות על הטיות חשיבה ועיוותי חשיבה שהמוח מייצר (מחשבות שליליות אוטומטיות).
  2. זיהוי הצלחות, עיסוק וטיפול מתמיד בהצלחות, התמקדות בהצלחות, תצפיות על הצלחות, חשיבה על הצלחות ויצירת הצלחות נוספות.

כשמדברים על אוכלוסייה עם הפרעת קשב וריכוז, המטרה האימונית  תהייה הרצון לשפר תפקודים ולהשיג מטרות בעתיד בקרוב. השיטה עוסקת בקשיים התפקודיים שהפרעת הקשב מייצרת, כגון: התפרצויות כעס, דחיינות, בעיות בתפקודים אקדמיים ועוד… ובמהלך האימון לומדים להשיג את המטרה האימונית ולומדים לשפר את התפקודים הניהוליים.

תהליך האימון האישי הוא תהליך קצר מועד של כ 20-25 מפגשים. האימון מסתיים כאשר המתאמן משיג את מטרתו האימונית.

השפעת סטימולנטים (תרופות מעוררות כגון ריטלין) על ילדים עם וללא הפרעת קשב...

השפעת סטימולנטים (תרופות מעוררות כגון ריטלין) על ילדים עם וללא הפרעת קשב

שתי קבוצות של ילדים קיבלו מטלה שדרשה עיכוב תגובה. קבוצה אחת ילדים עם הפרעת קשב ובקבוצת הביקורת ילדים ללא הפעת קשב. תוך כדי ביצוע המטלה, החוקרים בדקו את הפעילות המוחית אצל שתי הקבוצות באמצעות MRI תפקודי (fMRU).

תמונות המוח בשורה העליונה מציגה פעילות מוחית אצל ילדים עם הפרעת קשב. תמונות המוח בשורה התחתונה מציגות מצב פעילות מוחית בקבוצת הביקורת אצל ילדים ללא הפרעת קשב.

תמונות המוח בצד שמאל של התמונה  (אצל שתי הקבוצות, עם הפרעת קשב וללא הפרעת קשב) מציגות מצב מוחי ללא נטילת סטימולנטים (תרופה מעוררת להפרעת קשב, כגון ריטין). תמונות המוח בצד שמאל של התמונה, מציגות מצב מוחי לאחר נטילת סטימולנטים (שתי הקבוצות קיבלו סטימולנטים.

בתוך המלבנים הצהובים, ניתן לראות את ההבדלים אצל שתי הקבוצות לאחר נטילת התרופה. אצל ילדים עם הפרעת קשב, לאחר נטילת התרופה יש שיפור ניכר בתפקוד המוחי לאחר נטילת התרופה. לעומת זאת, אצל ילדים ללא הפרעת קשב יש הפחתה משמעותית בפעילות המוחית לאחר נטילת הסטימולנטים.

 

 

מקור:

Vaidya, C. J., Austin, G., Kirkorian, G., Ridlehuber, H. W., Desmond, J. E.,  Glover, G. H., & Gabrieli, J. D. E. (1998). Selective effects of methylphenidate in attention deficit hyperactivity disorder: A functional magnetic resonance study. Proceedings of the National Academy of Science of the United State of America. Vol. 95 (24). Pp. 14494–14499

 

כתבו עלינו…

הפרעת הקשב והריכוז תפסה תאוצה בעשור האחרון, והפכה להיות מדוברת בכל כלי התקשורת. מומחיותה של ד"ר זיוה שגיא הביאה לכך שאמצעי התקשורת השונים מתייחסים אליה כאל בר סמכא בתחום.

קרא עוד…

הורים

עם הפרעת קשב וריכוז היא משימה מאתגרת וקשה במיוחד. האתגר והקושי מחריפים במיוחד כאשר גם להורה יש הפרעת קשב, ואפילו מקצינים כאשר שני ההורים לוקים בהפרעה.

קרא עוד…

ארגונים ומנהלים

בכל ארגון יש עובדים מוכשרים, יצירתיים ונאמנים, אבל עם קשיים תפקודיים כמו התפרצויות כעס, בעיות בניהול זמן ועוד. יתכן שעובדים אלה לוקים בהפרעת קשב. באמצעות שיטת ד"ר שגיא ניתן לשפר את תפקודיהם.

קרא עוד…